עתיק-יומין

הקדמה

התרבויות הקדומות מסבירות, הם ישתמשו בדוגמה, כהנחת יסוד בנושא, "היכולת של בני האדם, לדבר עם עצמם, באופן שאינו לינארי". לכן יש צורך לנקות, את המחשבות, כי ההסבר שיינתן, הוא באופן שאנשים, לא מצפים. המידע הנמסר, הוא חדש מאוד, עבור מרבית האנשים.

הסתגלות לאנרגיה החדשה, הופכת לאדם, ללא פשוטה. בגלל הזמנים הנוכחיים, שהופכים לסוערים. אדם לא יכול לצעוד, מאנרגיה ישנה לְחֲדָשָׁה, ללא מעבר. לא נִיתָּן לראות לחיצה על מתג, שיוצרת את המעבר, ולומר, טוב זה בסדר עכשיו.

תשע אנרגיות האדם בחלוקה לקבוצות

כאשר יש התאמה, בין כל חלקי האדם, הנשמה הָעַתִּיקָה היא זו, שמרגישה את זה קודם. לאלה, אשר קוראים את המאמר, הוא יהיה על התעלומה, של פתיחת הדלת. היא המפרידה בצורה חזקה בין האדם והעצמי החומרי, ל"הטבעת הגוף החכם". התרבויות הקדומות, הסבירו במאמרים קודמים, על תשע האנרגיות של האדם. שלושה מהם בקבוצה אחת, שלושה מהם בשנייה, ושלושה נוספים באחרת. כך ניתן לראות שלשות, בכל דבר.

ישנם שלוש קבוצות, "הקבוצה האנושית", "קבוצת הנשמה", "קבוצת התמיכה". קבוצה אחת מהן, היא הקבוצה האנושית. היא המכילה שלוש אנרגיות, "התודעה האנושית", "העצמי הגבוה", ואחת מסתורית הנקראת, "הטבעת הגוף החכם".

הטבעת הגוף החכם והאקשה

"הטבעת הגוף החכם", הוסברה בניוזלטר, "הַטְבַּעַתְּ הַגּוּף הֶחָכָם" הַמּוֹחַ הַשֵּׁנִי". לעומתה המוח הראשון, הוא זה שהאדם משתמש בו, בתלת מימד. כך שהמוח הראשון משמש, להעברת מסרים עִצְבֶיִים לתאים. יש לו זיכרון, יש לו היגיון, והוא מיועד להישרדות פיזית. "הטבעת הגוף החכם", הוא מוח נוסף, שאינו הגיוני, אלא רעיוני. הוא לא לינארי, אלא קוונטי דינאמי. תמיד משתנה, תמיד עובד בצורה, שהאדם לא רגיל אליו.

בתפיסת האדם, הוא עומד בתוך גוף חומרי תלת מימדי, ושואל שאלות. "איך אני יכול לעבור, לתוך עצמי?", איך אני יכול לדבר, עם התאים שלי?" התרבויות הקדומות הסבירו, על דברים רבים. על כריית נתונים מְהַאָקָאשָׁה, הגשר אל הטבעת הגוף החכם, הגוף החכם לעומת הגוף ההגיוני. אלה הוסברו בניוזלטר, "הַחִבּוּר לדנא וְלַסִּפְרִיָּיה הַאַקָּשִׁית". אבל האנשים העומדים ליד הדלת, ולא יכולים לחדור, הם למעשה צודקים.

המוח השני האינטליגנטי

התרבויות הקדומות מסבירות, זה הזמן לחדור את הדלת. הם יסבירו איך זה, ומה נדרש לשם כך. הם ישתמשו בדוגמה להמחשה, באדם בשם מֹשֶׁה. מה קרה לו, מה הוא חווה, הוא היה צריך לעבור דרך הדלת. האדם מצייר תמונה לעצמו, של דלת שלא תיפתח. אך אם הוא היה יכול לפתוח אותה, אז הוא היה בקשר, עם העצמי התאי האינטליגנטי שלו, עם "הטבעת הגוף החכם".

"הטבעת הגוף החכם", היא זו שדרכה מְבַצְּעִים, את בדיקת השרירים לאדם. היא זו שיודעת, לְמָה האדם אלרגי. היא זו שיודעת, איך האדם צריך לאכול, או לא לאכול. היא זו שיודעת הכול, על מה קורה בגוף, גם אם האדם לא. יכול להיות, שיש לאדם מחלה סוערת בגופו, והמוח לא יגיד לו. האדם ישייט קדימה, כאילו, לא קרה כלום בתוכו. מוחו יגיב רק בִּכְאֵב. "הטבעת הגוף החכם", היא הגוף האינטליגנטי של האדם, המוח השני. הרעיון, שהיא יודעת מיד שהמחלה שם, ועל כך הוסבר בניוזלטר, "תִּכְנוּת מֵחָדָשׁ שֶׁל הדנ"א".

האם זה לא מוזר, שאדם, צריך לעשות בדיקת שרירים, כדי לשאול את גופו, לְמָה הוא אולי אלרגי, והמוח שלו לא ידע. זה אומר, שיש אינטליגנציה משותפת, בגוף האדם. אבל בתלת מימד, עם הדנ"א שעובד כמו שהוא, כרגע האדם, רק משתמש בחלק התלת מימדי האנליטי. האינטלקט, שהאדם משתמש בו לחשב, תופס ומאחסן, ובעל זיכרון, הוא המוח ההישרדותי, שהאדם משתמש בו. הוא היה מספיק טוב, עד עכשיו.

הבדלים בין המוח הראשון למוח השני

מה האדם אמור לעשות?, מה ההבדל ביניהם?, המטרה היא, לפתוח את הדלת. זה לא קל, על כל מה שבתיבת ההישרדות של האדם, וכל מה שהאדם אי פעם ידע, לא כלול. הוא אפילו לא יודע על כך, והדרך לעשות זאת היא מסתורית. התרבויות הקדומות מסבירות, את ההבדלים בין שני המוחות. זה שהאדם רגיל אליו, המוח האינטלקטואלי. זה שהביא את האדם, למקום בו הוא נמצא. זה שהאדם יכול לחשוב, על כל מה שהוא רוצה. זה שהוא מדעי, שחוקר את היקום עם הדמיון, כל הדברים האלה.

אבל יש דבר, שהמוח הראשון לא יכול לעשות. הוא לא יכול להיכנס, לתוך החלק הרב ממדי של הדנ"א. אין קשר, בין המוח האנושי, הַעִצבִי התלת ממדי, ו"הטבעת הגוף החכם", פשוט אין. זו הסיבה, שאנשים עלולים לפקפק בדברים, המוסברים במאמר זה. בנוסף למוח הראשון, יש את הגוף החכם, שהאדם בוחן אותו, כדי לגלות איך ניתן לחברם. התשובה היא, שלא ניתן. האדם, מכיר בכך שיש שניים. הוא מכיר בכך, שהאחד שונה מאוד מהשני.

האינטלקטואל, לא יוכל לחשוב דרכו בזה, כי אין קשר. אין גשר עדיין בין מה שנקרא, שני המוחות. יהיו אנשים שיסיימו את המאמר, וינסו לחשב את דרכם, דרך הפאזל הזה, וזה לא יעבוד.

האינטואיציה לחיבור למוח השני

התרבויות הקדומות מסבירות, על המוח האחר. המוח האחר של האדם, מיוצג בעיקר, על ידי "הטבעת הגוף החכם", כאינטליגנציה של הגוף. ובאיחודו יחד עם העצמי הגבוה, הוא מושג לחלוטין, כך שאין חלקים נעים לִינִיאָרִיִּים. איך האדם מדבר עם זה?, איך הוא עובד עם זה?, כדי לקבל מושג, יוסבר איך מֹשֶׁה עשה את זה, ומה הוא גילה. כמה דברים, שהוא היה צריך לעשות, כדי להתפתח.

מה צריך אדם לעשות, אם ראה דלת שלא נִיתַּן לפתוח? הדבר הראשון שיש לעשות, זה לבטל את הדלת. היא לא שם באמת. הדלת נראית שם, כי המוח הלינארי, לא יכול לחשוב על זה. אז זה מחסום, הוא לא יודע מה לעשות, וזה הופך מחסום. לכן היא הופכת לְדֶלֶת, למרות שאינה באמת. הצעד הראשון, הוא לבטל את מושג הדלת. אם הדלת לא קיימת, אז כל דבר שהאדם רוצה, כל התקשורת שהאדם רוצה, כל המושגים של העצמי הגבוה, כאהבת האלוהים, כל הדברים שהאדם יכול לגעת ולהרגיש, מושגים. צריך לתת להם לְהֶרַאוֹת, כאילו לא הייתה דלת. זה למעשה הצעד הראשון.

"הטבעת הגוף החכם" והעצמי הגבוה, עושים שימוש, בכלי קוונטי בגוף האדם, וזה הכי פחות מובן. אינטואיציה זה שריר, שהאדם צריך להתחיל לאמן, לעשות שימוש, ולעבוד עם האינטואיציה.

צעד ראשון – אמון באינטואיציה האישית

חלק מהאנשים, כבר יודעים להשתמש בזה, בדרכים שוליות. אבל זה דבר חמקמק, בכך שהוא בא והולך במהירות. האמון במחשבה האינטואיטיבית הראשונה, הכבוד לעובדה, שהמחשבה האינטואיטיבית הראשונה, היא לרוב התקשורת הגבוהה ביותר. לדעת ש"הטבעת הגוף החדש", היא מביאה, את המחשבה האינטואיטיבית הראשונה. הרעיון הוא, שהעצמי הגבוה של האדם, מקושר לכולם, לכל האנושות. כל הנשמות על פני כדור הארץ, מקושרות. הקשר של העצמי הגבוה, הוא דרך בלוטת האצטרובל, לצד השני המכונה העולם הבא. וזה הוא, חלק מהשלם.

לכן העצמי הגבוה, רואה בקנה מידה גדול בהרבה, ממה שהאדם, יכול בדרך הלינארית. הוא מונח מעל האדם, הוא מסתכל, על כל מה שמסביב האדם. בדברים שהאדם לא יכול לראות, הוא אחראי לסייע לו בסִנְכְרוּן, והוא דוחף ומושך. חלק מהקוראים של המאמר, החליטו רק ברגע האחרון, לקרוא את המאמר, הבזק אינטואיטיבי לקרוא.

האדם, יושב וקורא את המאמר. עכשיו הוא יודע, מדוע הוא היה צריך לקרוא. האדם, צריך לקרוא את הדברים שהוצגו במאמר, ובאופן שהוצגו. זאת אינטואיציה במיטבה ,והקורא כיבד אותה. חלק מהקוראים, לא התכוונו לקרוא את המאמר, אבל האינטואיציה, הזמינה את האדם לקרוא. הדבר זהה לנשמה במֵיטָבָהּ, העובדת עם האדם במיטבו. זו דרך רעיונית, שום קול לא יוצא מהשמיים, אין כתיבה על הקיר. זה נכנס למוח האדם, כמחשבה אינטואיטיבית וכרעיון. כך שהוא לא הופך עצמו ללינארי לעולם, הוא מופיע כהבזק ונעלם.

צעד שני – זיהוי מחשבה אינטואיטיבית

הצעד השני הוא ללמוד, לְזַהוֹת מחשבה אינטואיטיבית. ללמוד להחזיק אותה יותר זמן. אם האדם יכול לעצור, ולנתח מה זה היה. הוא חייב לקחת את החלק האינטואיטיבי הרעיוני בגופו, שהוא המוח השני, "הטבעת הגוף החכם", ולעבוד איתה, עם המוח האינטלקטואלי. כדי לעשות את זאת, האדם צריך להכיר בכך. הוא צריך לראות מה זה, ולהבין את זה, וזה לא קל.

חֵלֶק מהקוראים, כבר עשו זאת, והם יודעים. חֵלֶק גִּילּוּ, שהם יכולים להשתמש בכך, בעזרת "מלאך החניה" לחיפוש חניה, והם באמת טובים. אלה המתגוררים, באזור בו הם צריכים חניה, הם טובים בזה והם מעורבים. למרות שֶׁנִּרְאָה, שזה מגיע ממקור חיצוני. המאפשר לאדם, למצוא מקום חניה, גם כאשר, הוא לא יכול לראות את כל המגרש. האדם סומך על כך, הוא יפנה שמאלה, הוא יפנה ימינה, עד אֲשֶׁר המרחב ייפתח.

בבריאת החניה, האדם מרגיש את זה. הוא השתמש באנרגיה, שהיא מעבר לעצמו, דבר שהוא מכנה מלאך החניה. אבל ברמה האינטואיטיבית, האדם פשוט השתמש, באינטואיציה שלו. השיוך למלאך החניה, גורמת לאדם להרגיש טוב יותר.

האדם צריך לעשות את זה, ברמה מהנה. אבל היא דורשת ממנו להקשיב, והוא צריך לעשות את זה בזמן אמיתי. אף אחד, לא יאמר לאדם מראש, היכן חלל החניה הולך להיות. לכן האדם, צריך לבצע בזמן אמת, והוא טוב בכך. האדם, יעשה את זה שוב ושוב, וכך הוא ישתפר בזה יותר. זו למעשה המחשבה האינטואיטיבית הראשונה שלו.

המכניקה של התא הרגשי

האדם יכול לעשות את זה, עם מבנה התאים שלו. הוא יכול לדבר איתם, בַּדֶּרֶךְ שמֹשֶׁה היה צריך לעשות. הוא אמור היה, לעשות מספר דברים בחייו, שדרשו זאת. מֹשֶׁה למד מחשבה אינטואיטיבית, וכיצד ליישר את הדברים בחייו. התרבויות הקדומות מסבירות, איך הדבר הוצג בפני מֹשֶׁה. מה הוא עשה עם זה, כאשר הבכי נכנס לראשונה לחייו, והוא לא אהב את זה. מֹשֶׁה לא אהב את זה, בגלל שֶׁנַּעֲשָׂה שימוש ב"הטבעת הגוף החכם", כדי לשוחח אתו.

הדרך היחידה, לקבל את תשומת ליבו של מֹשֶׁה, הייתה באמצעות הרגש. כי אין אינטלקטואל, לאהבת האלוהים. מֹשֶׁה בכה, הוא לא ידע מה הוא מרגיש. הייתה לו חוויה שלמה בכל גופו, הוא לא ידע מדוע. האינטלקט התרגז והכעס הופיע, כי הוא לא היה מוכן להופעת הרגש. כאשר מֹשֶׁה, לא אישר את כניסת הרגש, אז השכל הופיע בדרך. כי הרגש היה משהו, שהוא לא ציפה או אישר, או אפילו לא הוזהר קודם. אלא הרגש בא אל מֹשֶׁה, בְּחוֹפְשִׁיּוּת.

בדרך הזאת, התקבלה תשומת ליבו של מֹשֶׁה, דרך התא הרגשי שלו. זאת "הטבעת הגוף החכם" בְמֶיטַב. ניתן לראות בקלות, את המכניקה של איך זה פועל. לא דרך מחשבה, אלא דרך מושגים, דרך רגשות, באמצעות האינטואיציה.

התקשורת עם התאים לתכנות הדנ"א

השיחה עם "הטבעת הגוף החכם"

איך האדם יכול, לדבר עם עצמו?. ואם הוא יכול, מה הוא עומד לומר?. נאמר למֹשֶׁה, "אם אתה רוצה, אתה לא צריך להזדקן, במהירות הנוכחית הקיימת. אתה יכול ללמוד את זה". בזמן הלימוד מֹשֶׁה שאל, "כיצד זה נעשה?". התשובה שקיבל הייתה, שהוא צריך לשוחח עם עצמו. ומֹשֶׁה שאל "איך?". זאת בוודאי השאלה, שגם הקורא שואל עצמו.

איך ניתן לפתוח את הדלת?. למעשה, אין שום דלת. אז מה הלאה?. נאמר למֹשֶׁה, להתחיל לשאול את הנשמה. והיא תתחיל לתת לו הבזקים אינטואיטיביים, ואלה התשובות למה שמֹשֶׁה מבקש. הוא יצטרך להשגיח על המושגים, וכך הוא התחיל לקבל אותם. אבל מֹשֶׁה לא ידע, מה לעשות עם זה. ניתנה למֹשֶׁה תמונה של טלפון. שוב ושוב, תמונה של טלפון. הוא לא ידע מה לעשות עם זה, והוא התחיל להרים טלפונים, והקשיב. זה היה לינארי. ואז מֹשֶׁה הבין, שזה טלפון פנימי. ואמר לעצמו "אני אדבר עם עצמי".

מֹשֶׁה אמר לעצמו, "אני צריך ללמוד, להרים את הטלפון הפנימי". כך הוא התחיל, לדמיין עצמו מרים את הטלפון, ואמר "אני מקשיב", והוא נַעֲשָׂה טוב בזה. בכל פעם, שמֹשֶׁה הרים את הטלפון הפנימי, לא היה שם שום דבר. הוא המשיך להקשיב, ולהקשיב. במדיטציה הוא היה אומר, "עשיתי כל מה שיכולתי לחשוב. כעת אני מבין שזה טלפון רעיוני, אני מקשיב, ואני לא יכול לשמוע שום דבר".

מֹשֶׁה, לא יכול היה לקבל תשובות מההדרכות שלו. עליו היה לעשות זאת בעצמו. מֹשֶׁה הצליח להבין, את התמונות של הטלפון עוד ועוד. ואז הבין את זה. מֹשֶׁה אמר לעצמו, "אני לא יכול לדבר עם התאים שלי, בהאזנה לְדָבָר כלשהו". ובפעם הבאה, שהוא הרים את הטלפון הפנימי, ודמיין אותו, הוא דיבר בטלפון. 

מֹשֶׁה אמר, "מבנה תאי יקר, האם אתה מקשיב?", והתגובה שקיבל מייד, הייתה צמרמורת ורגש. כל התאים בגופו הריעו ואמרו, שהגיע הזמן לשמוע מהמנהל.

צעד א'-תכנות הדנ"א לעצירת ההזדקנות

הוסבר למֹשֶׁה, להקשיב למבנה התאי שלו. המבנה התאי מזדקן אוטומטית, בלי מעורבות שלו, בקצב שתואר על ידי הביולוגיים. ההזדקנות קשורה בירחים, וזה דבר מובנה. לא משנה, אם האדם היה בתרדמת. זה פשוט עושה את פעולתו, באופן אוטומטי, כי זה נמצא על טייס אוטומטי. האדם יכול לעצור את הטייס האוטומטי, בכל עת שירצה. על ידי הרמת הטלפון, ואמירה לתאים מה הוא רוצה שיעשו. ואז זה כבר לא טייס אוטומטי. מֹשֶׁה קיבל את הרעיון, והוא התחיל לדבר בטלפון.

מה מֹשֶׁה הולך להגיד, למבנה התאי שהוא רעיוני, ולא לינארי?. הוא הבין, שבעקבות מחזור הירח, הזדקנות, ושיכפול ופיצול התאים, זהו תהליך לינארי. מֹשֶׁה אמר לתאים שלו, להתחיל לספור בכל יום עוקב, ולא בכל יום. הרעיון הוא, לקצץ לאחור את ההזדקנות, את המחצית ממה שההזדקנות תוכננה. מֹשֶׁה, התחיל לעשות את זה לפני חמש שנים. וכעת ניתן לראות אותו, בדומה לְאֶייךְ שהיה נראה מלפני שנתיים, רק עם יותר אנרגיה, ממה שהייתה לו אי פעם בחייו. כי הוא השתמש בטלפון.

הדבר פשוט עבור הקורא. כי אין הוראות לינאריות. הרעיון שאין דלת, וחשוב להבין את זה. זה רוצה לדבר עם הקורא, במושגים והבזקים אינטואיטיביים, ובמחשבות זה ייתן תמונות. בעזרת התמונות, הקורא יצטרך להבין, איך התקשורת תעבוד. לא כול הקוראים, יקבלו טלפון. חלקם נועדו לדבר בִּזְרִימָה ישירות. הַאָקָאשָׁה שלהם עשתה זאת בעבר, בגלל שהם שַׁמָאנים, ועושים את זה שנים, אבל פשוט שכחו.

חלק מהקוראים יעשה זאת, באמצעות צליל וצבע, חלקם כבר עושים. כמה מהם הולכים להשתמש באנרגיה, כדי לדבר לגופם באמצעות תהליכים שלמדו. ויש את אלה כמֹשֶׁה, שזקוקים לטלפון.

צעד ב'-תזונה מותאמת לעצירת ההזדקנות

התרבויות הקדומות מסבירות, שהצעד השני, הוא מוזר לא פחות, וקשור לאיזו תזונה תגרום לאדם, להיות מואר. יש הרבה ספרים על כך, כולם טוענים אותו דבר. אתה עושה את זה כך, אתה מואר. אחרים יאמרו, גוף האדם מעולם לא נועד לאוכל כפי שהיום. אלא אדם צריך, לאכול בצורה המותאמת, וזה יְנַקֶּה אותו, באופן שהנשמה תכבד את העצמי בצורה אחרת. האדם עושה את זה לא נכון, יש סיפורים רבים כפי שיש ספרים. אחד הספרים הוא, "האוכל שאנו אוכלים – השפעת המזון על חיינו".

אם מֹשֶׁה הולך להשתמש בטלפון, ואם הוא הולך לְדַבֵּר עם עצמו, על איך לא להזדקן מהר, לא יהיה לו מזל, אם הוא כבד גוף כפי שהוא. מֹשֶׁה צריך להוריד קצת במשקל, והוא לא אהב את זה. מֹשֶׁה שאל, "האם כדי להפוך לצעיר, אני צריך להוריד במשקל?". התשובה הייתה שזה מגיע תחום, זה ישפר, את מה שהגוף מנסה לעשות.

מֹשֶׁה לא יכול להגיד לגוף, לעשות דבר אחד, ואז לצוף, ואז לעשות את ההפך. ולכן הוא יצטרך, לרדת במשקל. מֹשֶׁה שאל כמה לרדת ,ולא היה מספר, כי זה לינארי, לא היה לו מושג, הוא שאל "איך אדע?". "הטבעת הגוף החכם, תאמר לו. לאף אחד מההדרכות של מֹשֶׁה, אין את התשובה לגוף שלו. רק לגופו, יש את התשובה עבורו. הַאָקַאשָׁה של הנשמות העתיקות, יש בה מאות תקופות חיים קדומות. בְּרַבִּים מהם, האדם היה בדיוק בבריאות הנכונה, ואכל בדיוק את האוכל הנכון.

אכילה מדויקת של האוכל הנכון, מאפשרת את היזכרות התאים. זה מה שהאדם צריך היום, ולרבים מהקוראים, המזון לא דומה, למה שהם אוכלים כיום.

התאמת המזון למבנה התאי

האוכל הנכון יהיה דומה, לאוכל שהאדם אכל בעבר. זה שיפר את הצמיחה שלו, זה מה שהתאים רוצים שהאדם יגלה. למֹשֶׁה ניתנה תמונה, תמונה של תפריט, כפי שקיים במסעדה. התפריט מקופל יפה, וזה מה שהוא קיבל שוב ושוב. מֹשֶׁה ניסה בדרך הלינארית, לפתוח את התפריט. אחרי הכול הוא קיבל תפריט, מה עושים אם תפריט? פותחים. אבל מֹשֶׁה לא יכול היה, כי זה פשוט בדמיונו, זה רק באינטואיציה שלו.

איך פותחים, מחשבה אינטואיטיבית? לא ניתן. אז מה אם כך המשמעות?. מֹשֶׁה לא ידע, לא היה לו שום מושג. הוא התחיל לחשוב על זה, ואז הוא הבין את זה. "הטבעת הגוף החכם" יכולה לדבר עם האדם, בדרכים מאוד מעניינות. ניתן לבדוק שרירים, זה אחראי לצמרמורות להבחנה. חלק מהקוראים מרגיש את העובדה כנכונה, אולי זה אפילו בשבילם.

אולי יש המרגישים את הצמרמורת מִשְׁתָּנָה, קופצת מעלה ומטה. אומרת "הַקְשֵׁב, הַקְשֵׁב, הַקְשֵׁב", והקורא מרגיש את הצמרמורות בגופו. זו "הטבעת הגוף החכם", שֶׁעוֹשָׂה את העבודה שלה, עבור הקורא. למֹשֶׁה יש את זה, בפעם האחרת, הוא הלך למסעדה. הוא פתח את התפריט, הריץ את אצבעו מטה, על הבחירות והקשיב לצמרמורות. מֹשֶׁה לא סיפר לאף אחד, שהוא עושה זאת, או שהוא קיבל את היכולת.

מֹשֶׁה לא בהכרח אהב את זה. אבל הוא קיבל את היכולת, כי הוא רצה יותר מכל, את הצמרמורות מתפוח אדמה אפוי, או סופגנייה ולחם. במקום זאת הוא קיבל מרק, סלט ובשר לבחירתו. המבנה התאי רוצה את זה, מֹשֶׁה לא מכריח. הוא התחיל לאכול את הדברים, שהוא הִרְגִּישׁ. הוא חש בצמרמורות שוב ושוב. הוא עדיין נוהג כך עד היום, ומה שקרה בסופו של דבר עם הזמן, היה שגם המשקל שלו ירד, בכמעט 30 קילו.

אבל מה שהוא גילה אחר כך, שהוא כבר לא זקוק לצמרמורות. הוא יכול לאכול, את מה שהגוף השתוקק. זו לא הייתה סופגנייה, הוא לא רצה תפוח אדמה אפוי, הוא לא רצה לֶחֶם, ועד היום, הוא דּוֹחֵף אותם הצידה. מֹשֶׁה דחף אותם הצידה, לא בגלל שהוא ילד טוב. בגלל שהוא מודע לתזונה שלו. בגלל שמבנה התאים שלו שטוח. הוא לא רוצה בזה, ההבטחה לא משתפרת הרבה יותר מזה.

האדם, מאמן מחדש את המבנה התאי שלו לאכול. בצורה הטובה ביותר, שְׁהַאָקָאשָׁה שלו זוכרת, את הבריאות הטובה ביותר שלו. מֹשֶׁה שאל, מה "הטבעת הגוף החכם נתנה לו, שהיא עובדת כל כך טוב? איפה הייתי?". נאמר למֹשֶׁה, לחזור ממש להתחלה. עוד כשהוא היה בְ-לַמוֹרִיָה, שאז לא היה לו מבחר גדול, של בשר שיש לו היום. הייתה לו הרבה צמחייה, ומרקים יפים, הוא אכל כמו כבש, והוא נהנה מכך שוב.

החזרת האינטואיציה לאנושות

זה עבד במושגי אינטואיציה. מֹשֶׁה לעולם, לא יכול להופכם לאינטלקטואלים. הדלת, שבעבר הייתה שם בחייו, מתחילה להתפורר. מֹשֶׁה יעבוד על מושגים אחרים, כמו כן, הם יבואו לאט, ויהיו כחלק מפאזל. זו התשובה, מֹשֶׁה ישתמש, במוח השני בישיבה למדיטציה. הייתה לו החוצפה לדבר בכל רם, למבנה התאי שלו. כך שדרך האוזניים, הוא ישמע את זה. דרך התנודות של "הטבעת הגוך החכם", זה ישמע אותו.

להחזיר לזה את האינטואיציה, דרך תודעה האנושית, של אהבה וחמלה. עליו לאהוב את עצמו, והמבנה התאי שלו, ישתף פעולה יותר מתמיד. זו דרך חדשה להיות אנושי, זה מתחיל בדיבור עם החלקים, שהאדם אף פעם לא חשב שיש לו, ושישנו אותו. מחלה, שעלולה להיות בו כעת, תיסוג ותרוץ בדרך אחרת, כי זו לא התוכנית של אהבת האלוהים.

בעיות שיש לאדם, לא יכולות לשרוד, בסוג חדש של גוף אנושי. גורם החוכמה שלו יעלה. התודעה הקיימת לאדם, תראה את האדמה בצורה אחרת. כל הדברים האלה קשורים, להסרת הדלת. להפוך למי שהאדם, בא להיות. זה לא מוקדם מידי לדברים האלה, שהם קשים. כי הם לא ליניאריים, ולא מה שהאדם מצפה.

כל הקוראים כנשמות עתיקות, יכולים לעשות את זה, וכל אחד מהם. אבל זה פשוט תלוי, עד כמה הם רוצים את זה. כמה מהקוראים בוחרים שלא במהלך החיים האלה. אך זה יהיה קל יותר בפעם הבאה.

מחשבה אינטואיטיבית בשירות הילדים

סביב לילדים, כמה מהם שנולדו כעת נכנסים לזה. הם יודעים את זה, הם מקשיבים, הם רעיוניים. הם משתמשים במחשבה אינטואיטיבית, כדי להנחות את חייהם. הם גורמים במידה רבה תדהמה למבוגרים, כי המבוגרים רוצים שהילדים יהיו לִינֶאָרִיים. המבוגרים רוצים, שהילדים יעשו את מה שהם עשו. שילכו לאן שהם צריכים, אבל הילדים לא עושים את זה. במזרח התיכון כעת יש ילדים המסרבים להיות, ישראלים סטנדרטיים, או איראנים סטנדרטיים, או פלסטינים סטנדרטיים, במקום הם בחרו באורח חיים חדש.

הילדים בחרו, להיות אדם חדש על פני כדור הארץ. אדם שדוחה מלחמה, שנאה, היסטוריה, שום דבר מזה לכדור הארץ החדש. לא תהיה להם מלחמה, זה מה שהולך לקרות, והקורא יוכל לראות את זה, אפילו בחייו אלה.