עתיק-יומין

הקדמה

א וַיֹּ֤אמֶר אֱלוֹהִים אֶל יֶשָׁר-אֶל לֶךְ־לְךָ֛ מְתֶפִיסוֹתֶךָ הַיְּשָׁנוֹת וּמִפּוּלְחָנְךָ וּמֵהַאֶנֶרְגִיוֹת הַיְּשָׁנוֹת אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ. ב וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְאוֹר גָּד֔וֹל וַֽאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַֽאֲגַדְּלָ֖ה יְכָולְתְּךָ וּנִיְצוֹצֶךָ וֶֽהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה. ג וַֽאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רֲכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָֽאֲדָמָֽה.

התרבויות הקדומות מסבירות, שהתדר של הקורא עולה, לרטט גבוה יותר. 11 מאמרים התפרסמו, בניוזלטר עתיק-יומין, של החוכמה הקדומה להתפתחות רוחנית. המסע הוא אחד לכולם, אך הוא שונה לכל אחד. המאמרים האלה, מאפשרים לכל קורא, תשובות וגילויים. כך התגלית היא על מה שקיים. אולי הקורא, טרם הכיר וידע, שהדבר קַיָּים בכדור הארץ, או טרם פגש, בפרדיגמות המתחילות להתרחש.

התעוררות אישית

במאמר זה יוסבר לקוראים, על נושא אזוטרי נוסף, בדרך שונה. משהו חדש מתרחש, על פני כדור הארץ, הכולל קודם את הנשמות העתיקות. היו אלה שקראו לזה "התעוררות", וזו דרך כללית לומר, האדם נמצא בְּמָקוֹם בו התחיל להתעורר, לִדְבָרִים שלא ידע.

זה יותר מכך, יש בזה משהו אחר, אנרגיה חדשה, שָׁם האור גדול יותר, מאשר החושך. דברים רבים מתחילים לעלות, הם היו צריכים לעלות, אפילו באנרגיה אפלה יותר, אבל הם לא יכלו, כי הדברים הם אישיים. כל אדם אינדיבידואלי, עם בחירה חופשית, יכול ללכת בכל נתיב שהוא רוצה.

תחילת הניצוצות

הַאָקָאשָׁה של הנשמה העתיקה, כאשר היא מתקדמת קָדִימָה, היא מתחילה להביא ניצוצות. דבר זה נקרא "תחילת הניצוצות". זו מטאפורה ל"אינטואיציה", מטרתה היא להתחיל להניע את הקורא בנתיב מבט, שלא היה לו קודם. זה ניצוץ כי הוא מְבַטֵּא יכולת, הוא יכול להצית משהו, אולי זה יצית את מנוע הגילוי של הקורא. אולי יצית את הקורא, שטרם קרא קודם את המאמרים, כי גם הוא נשמה עתיקה. ניצוצות מתרחשים, והם לא קורים לכל אחד בבת אחת.

התרבויות הקדומות מסבירות, המידע הוא גם לקוראים הבאים, אשר יֵחָשְׂפוּ כמו כן. יהיו אלה שיתייחסו לזה, ואלה שעדיין לא. על הקורא הנוכחי לזכור, את האמור במאמר הזה. מָהֵם ניצוצות? ניצוצות מתרחשים בכל נשמה עתיקה, באנרגיה חדשה זו. התנאים המקדימים מתקיימים, כאשר אנשים מאפשרים לעצמם. כלומר, האפשור מתרחש בריכוך האמונה, ובמתן האפשרות להאמין.

אלו דברים מעניינים, שמעולם לא התרחשו לחלק מהקוראים, והם מתחילים להתרחש. יש קטגוריות רבות ושונות של ניצוצות, כי יש סוגים שונים ורבים של נתיבים. לכל אדם יש אתגר אישי, כך שלמעשה האדם יוצר את הנתיב, שהוא נמצא עליו. לאדם יש אָקָאשָׁה הייחודית רק לו. האדם מביא לכדור הארץ, את מה שהוא רצה להביא ולהכניס. הניצוץ עלול להיות מפותח עבור אדם, המתייחס לדברים האלה.

אם האדם יכול היה להגדיר ניצוץ, הניצוץ היה חֵלֶק מהדברים הבאים. הדבר המניע את האדם לשאול שאלות, למצוא מידע, אולי אפילו לשבת, ולקרוא את המאמר. כל זה התחיל בניצוץ, שאולי לא היה שם, עד לפני זמן קצר, או לא היה שם קודם בכלל. בְּאֶנֶרְגְּיָה יְשָׁנָה יותר, האדם ייתכן שהיה במטאפיזי, זמן ארוך מאוד. ובכל זאת לא היה שם ניצוץ, לא כמו הניצוץ הזה, לא כמו היום, לא כמו עכשיו.

האדם יכול לשאול, מי מקבל את הניצוץ? התשובה היא, כל נשמה עתיקה אשר מוכנה. הניצוץ מגיע לאט עם האינטואיציה, כאשר האדם, מאפשר את הרכות והפתיחות. אולי אלה הם רעיונות קודמים שהונחו במחשבה, בתפיסת האדם.

ניצוץ "הסכמה לשינוי"

מה הדבר שהאדם חושב, שהוא לא יכול לשנות, או לא צריך לשנות?. איזה כלל זה, אפילו אם זה במטפיזיקה?. איזה כלל האדם העלה, שנדבק בו?, והוא עלול לומר, "ככה דברים עובדים". אם האדם עדיין דָּבֵק בכך, הוא לא מאפשר שינוי כלל, ואף לא שינוי לעצמו. מה אם, כל מה שהאדם למד, מתחיל להשתנות מעט, והוא עלול לשאול, "מדוע זה קורה?". אם זה משהו הקשור לעידן החדש, הוא יעגן עצמו ולא ישתנה כלל. אבל במקרה זה, ישנה פרדיגמה חדשה, אותו מכלול דברים, המשפיעים על תפיסת מציאות האדם.

אלה הרואים בעצמם רוחניים, עושים מדיטציות, מרפאים, מְתַקְשְׁרִים העובדים באור, אלה המאמינים שזו אנרגיה חדשה, למעשה, כל מה שהם למדו ישתפר. הכלים בהם עושים שימוש יתרחבו. אם זה יוּסְכַּם, ויהיה ברור לחלוטין, שישנם כלים, העושים שימוש באנרגיה הישנה, אז יעלו שאלות חדשות. מה אם יש כלים חדשים? מה זה אומר? מה אם יש דרכי ריפוי שונות? דרכי מדיטציה שונות?

אם יש תדר חדש להתאמה אליו, זו פרדיגמה אחרת, היכולה לשפר את האדם, ואת כל מה שהוא. יש הרבה מאוד נשמות עתיקות מתוסכלות. זאת בגלל יישום שיטות, בְּאֶנֶרְגְּיָה יְשֵׁנָה בעידן חדש, במקום יישום שיטות, באנרגיה חדשה בעידן חדש. כך הכלים הישנים לא עובדים.

הניצוץ שהיה אז, והדריך את האדם לכלי חדש, הוא לא מתקיים. עד שהאדם יאמר לעצמו "אני מאפשר שינוי פרדיגמה. שינוי של תפיסת המציאות. שינוי של מה שחשבתי, שהוא קבוע ללא קבוע. שינוי לאייך שאני מְרַפֵּא. שינוי לאייך אני נכנס למדיטציה. שינוי למה שחשבתי, שאני יודע על האנרגיה. אני אקפיא את הישן, ויאפשר לדברים חדשים להיכנס כמו הניצוץ". כך הניצוץ יְפַתֵּחַ את האדם במה שהוא עושה, יחשוף אותו לכול הכלים החדשים.

ניצוץ "השליטה הגנרי"

ישנם כמה ניצוצות גנריים, המתחילים להתרחש בנשמות עתיקות. זאת ללא קשר, למה שהם עושים בצורת הריפוי, או מה הם עושים בעידן החדש, או בתהליכים אזוטריים. אבל הוא קשור על החיים ורק חיים, הדבר קשור לתפיסה. ישנו ניצוץ שליטה, וכמה מהאנשים מתחילים לקבל גילויים, שהם מחוץ לתיבה, ומכל מה שהם דמיינו לעצמם. על כך הוסבר בניוזלטר, "הַמַּסְנְּנִים לְעִיצּוּב הָאֱמוּנָה". אחד הניצוצות הגדולים, שאולי נשמע פשוט אבל הוא לא, זאת אנרגית האדם הישנה הנקראת "ניצוץ השליטה".

כאשר אדם מגיע לְמִימּוּשׁ, כמעט בעצמו, מבלי שאיש יאמר לו דבר, אז הוא יאמר לעצמו, "עכשיו אני מבין. אני יכול לשלוט על חיי. אני יכול לשלוט בזה, ולא זקוק לִמְאוּמָה מהסובבים אותי, כדי לעזור לי בזה" תרבויות קדומות מסבירות, חשוב שהאדם יבין שהשליטה בחייו, אינה קשורה לפרדיגמה. היא אינה קשורה למערכת יחסים, גם אם הדבר מגיע דרך הייעוד, החוקים של זה או זה. מי למעשה אומר מה לעשות?, מה ומתי?. הניצוץ הוא זה שנותן מענה לאדם.

כאשר הניצוץ המפואר מגיע, הוא כך נשמע מתוך האדם, "אני יכול לשלוט בכל דבר, זה אני. אני לא צריך סמכות, שתאמר לי כן או לא. אני יכול ללכת, לאן שאני רוצה. אני יודע שלכל מקום שאלך אינטואיטיבית, הוא יהיה נכון לי. אני לא צריך לשאול מסביב. אני יכול לשלוט בחיי, בהחלטות שלי, במה שאני עושה. אני יכול להתחיל מחדש, אם אֶרְצֶה ללכת לשם". זהו ניצוץ משמעותי, והוא מדבר על היות האדם, מודע לִיכָולְתּוֹ ליצור מציאות. זאת יכולת שהיא לחלוטין ולגמרי שלו. יש אנשים שיאמרו, "היה לי את הניצוץ, אבל פחדתי, בגלל שזה שם או שזה לא שם, או בגלל שאלו לא החוקים, או שאאבד את זה או דבר אחר".

כאשר יש לאדם ניצוץ של שליטה, הוא לומד על האינטואיציה הזו, ואז הַסִינכֶרוֹנִיוּת בו חוזרת להיות שוב. הקורא יפגוש אנשים, למעשה הוא צריך להיפגש, וייתכן שהם מהקוראים, או הלומדים אתו. להם יש תשובות עבורו, שלא היה לו קודם, על איך הוא יכול לשלוט על דברים. הקורא לא חשב שיוכל לשלוט, בסוגי מעברים. אולי לתחום אחר, או לעבודה אחרת. הוא לא חשב שיוכל לעשות זאת קודם, כי דברים פשוט לא הסתדרו, אבל עכשיו הדברים נראים אחרת ויסתדרו.

התנאים להגעת ניצוץ "השליטה"

לאדם לא יהיה את ניצוץ השליטה, ללא המחשבה שהוא יכול לעשות זאת. אלא רק אם הייתה לו תוכנית. "האדם לא יודע, מה הוא לא יודע". ומה שהוא לא יודע, הוא מפואר, משום שכאשר הידע מגיע, הוא קשור לדברים, הדרושים לאדם להמשך בדרך. הידע מספק לאדם את כל מה שהוא צריך. כאשר האדם זקוק לזה, למפגש אנרגיה, המסלקת קשיים מתוכו, בשבילו. ניתן אז לראות, שהוא הולך נגד תפיסת ההבנה של האחרים. בעבר לימדו את האדם, על איך הדברים עובדים. זאת כדי לעורר שליטה, אך יש כל כך הַרְבֵּה להבין על כך.

התרבויות הקדומות מסבירות, ההתחלה היא על השליטה. בגלל שיש אנשים רבים, אשר לא מרגישים שהם בשליטה, הם לא יכולים להתקדם קדימה, או אחורה, או לכל כיוון. אנשים אלה, פשוט נמצאים בתוך התיבה. נאמר להם מה לעשות, על ידי התרבות אליה הם משתייכים, על ידי אֵלֶּה שמסביבם, על ידי אותם בני משפחה חזקים, או על ידי ארגונים רוחניים חזקים.

פתאום לאדם יש הבנה של החופש. העצמי זועק, "אוי אני חופשי. אני יכול לשלוט במי שאני. איפה אני? מה שאני עושה, הוא מבלי פחד מהעתיד. זה דבר גדול".

ניצוץ "השליטה בהזדקנות"

כמה מהקוראים, היו צריכים לקרוא את ההסבר הזה. לאפשר לניצוץ לְשַׁקֵּף זאת לַקּוֹרֵא, ולהמשיך לניצוץ נוסף. דבר זה "עף לפרצוף", כנגד כל מה שלימדו את הקורא. זה מגיע ומתפוצץ, הבזק אינטואיציה. הקורא יאמר לעצמו, "בדרך הזאת, אני אצליח להאט או לעצור, את הזדקנות הגוף שלי". אֶחָד הקוראים זקוק לשמוע שהגוף מזדקן, משום שהתפיסה אומרת שצריך. המוח מחווט, כדי לשתף פעולה עם התפיסה, שהוא אכן מזדקן. בעקבות כך קיימת כימיה, הסופרת את הימים.

תרבויות קדומות מסבירות לַקּוֹרֵא, שמחזורי הזמן סופרים את הימים. תפיסה זאת אומרת, כמה זמן האדם אמור לִחְיוֹת. דנ"א שעובד ב-33% או פחות, הוא לא יעיל לחידוש נעורים, כמו דנ"א שעובד ב-40% ומעלה. ניתן לומר, שגם אדם בעידן חדש היודע זאת, הוא יאמר, "חבל שאני תקוע ב-33, אני בשליטה". מה אם האדם היה בשליטה של 44%? מה אם האדם היה יכול לומר, למבנה התאי ולמוח שלו, את כל הדברים המשתווים למנהל של עצמו.

האדם צריך לומר, "אנו הולכים לִפְעוֹל אחרת מעכשיו. אנו לא הולכים לספור את הימים. אנו הולכים לִרְאוֹת 44% בִּמְקוֹם 33%. זאת הַיְּעִילוּת שתאט את ההזדקנות שלנו. אני מכריז על זה, כי אני המנהל של עצמי. אתם רואים אני בשליטה. אני יכול לשלוט בהזדקנות שלי". יהיו אלה שיקראו ויאמרו, האם זה לא חמוד? מי חשב על משהו כזה?. אבל זה הניצוץ שאומר, "אתה יכול לעשות את זה", יש מאות אם לא אלפים העושים את זה.

הדרך שהאדם יודע לעצור את ההזדקנות, כאשר הוא מתחיל להקרין תפיסה חדשה. שהוא חסר גיל. אין כל גיל הקשור אליו בכלל. כאשר אנשים ישאלו את האדם, "בן כמה אתה?", האדם יענה, "כן, לֵךְ תשאל את האחרים". אין על האדם לכתוב את הגיל שלו. אלא אם, יש טופס הדורש את זה, ואז לכסות את זה במהירות. לומר "לִמְחוֹק, לִמְחוֹק, לִמְחוֹק", כי זה פשוט מרחיב, את תפיסת האנרגיה הישנה, ל"בֵּן כַּמָּה" האדם אמור להיות.

כאשר האדם אמור, אז הוא מתחיל לאבד אנרגיה. כאשר האדם אמור, אז זה יקרה וכך זה קרה. אם האדם צופה מספיק בטלוויזיה, נאמר לו שוב ושוב, מה קורה בגיל מסוים. מדוע האדם לא יפסיק, לצפות בדברים רעים המזרזים את הסתלקותו? הקורא יכול להפסיק, את תהליך ההזדקנות בגופו, כפי שמוכר לו היום. יהיו כמה מהקוראים, אשר יקבלו את הניצוץ הזה. כל מה שעל הקורא לעשות, הוא לדבר עם המבנה התאי שלו, כי הוא מקשיב לתודעה. עליו להפוך דף יחד אתו.

ניצוץ "השליטה בריפוי"

התרבויות הקדומות מסבירות, שעל הקורא להתחיל לדבר עם התאים שלו. להתחיל לדבר לעצמו. מעט מאוד אנשים עושים את זה, כי הם מסתכלים מטה על גופם, ופשוט מקווים שזה יעבוד גם ללא.

הטעות הנפוצה שאנשים עושים, הם אף פעם לא מתייחסים, למבנה התאי כבן ברית, והופכים אותו לאחד. חשוב מאוד שהקורא יבין, הוא המנהל של כל התהליכים שבתוכו. הוא המברך אותם כשהם עובדים, הוא עובד איתם כאשר יש אתגר.

הקורא צריך להתייחס למבנה התאי שלו, כפי שהוא היה ילד. הקורא הוא האחראי. הקורא מאשר מי הוא, מה קורה. כדוגמה, מה עליו לעשות כאשר הבוהן שלו כואבת.

הקורא לא יאמר "כואבת לי הבוהן". אלא בִּמְקוֹם הוא יאמר, "אני שמעתי שם על הבוהן שלי". כך הקורא מתחיל את שינוי הפרדיגמה, את התפיסה של מי הוא.

השליטה במבנה התאי

הקורא הוא המנהל של המבנה התאי, גם בתקופה הנוכחית, באנרגיה החדשה, במקום בו הוא מתרחש לכולם, על ידי עצמו. התרבויות הקדומות מסבירות, איך הניצוץ עובד. לא כל אדם מקבל ניצוץ אינטואיציה, המדבר אתו. אלא אם כן הוא יכול לעשות את זה. דבר זה אומר, שהאדם הגיע למקום בו הוא עבד על עצמו. הוא מחק את הפחדים. הוא עומד על פי תהום, ושואל מה עכשיו.

ברגעים אלה, האדם מתחיל לקבל ניצוצות יותר מאחד. הוא בליבו אומר, "אני בשליטה. אני יכול לשלוט על ההזדקנות שלי. אני יכול לעצור את תהליך ההזדקנות. אני באמת יכול להאט את זה".לאדם זה תמיד היה המצב, משום שהתודעה היא המלך. אין כוח גדול יותר על פני כדור הארץ, מאשר התודעה של האנושות. אין בתוך האדם כוח גדול יותר, מאשר התודעה הגבוהה שממש מדברת לעצמה, במבנה הגוף התאי שלה. היא נותנת פקודות למבנה הגוף התאי, שצריך לעבור מיום ליום.

הניצוצות באנרגיה החדשה

ניצוץ "השמטת הקארמה"

הקורא עליו לדעת, אין הוא צריך לפחד, מהמבנה התאי שלו. עליו להיות אחד אתו. יש קוראים, שהיו צריכים לקרוא על הניצוץ הזה. הם אומרים, "אני מאוד התעיפתי ממה שאני מאמין. אני יודע שיש לי קארמה, כי אני רואה אותה בכל מקום. נראה שזה נמשך אלי, במקרים מסוימים של דברים שקורים. זה במשפחתי. זה בתוכי. אני לא רוצה בזה".

החדשות הטובות, קיים ניצוץ המאפשר להשליך את הקארמה, באנרגיה החדשה הקיימת, וזה דבר שיקרה לאדם. אלה שמעולם לא למדו כיצד לעשות זאת, וזה עתה נפגשו עם הדברים החדשים האלה, הם יכולים להשיג בעצמם. עליהם לומר "אני יכול להשליך את הקארמה שלי". לאלה שיעשו זאת, יש שליטה על דברים אנרגטיים מסוג זה. הדברים המוחדרים אל הַאָקָאשָׁה שלהם, הם נושאים המועברים מזמנים קדומים, הם אמיתיים והאדם יודע.

מה יקרה, אם האדם ישמיט את הקארמה מהַאָקָאשָׁה שלו?. הקארמה מְקוֹרָה מהַאָקָאשָׁה של האדם. הדבר הראשון שֶׁיִּקְרֶה, הוא יִרַאֶה שונה למשפחתו שיש בה קארמה, הוא הַחֵלֶק שהאדם לא אוהב. את זה האדם אולי כבר ראה, על כך הוסבר בניוזלטר, תִּכְנוּת מֵחָדָשׁ שֶׁל הדנ"א. כאשר האדם השמיט את הקארמה שלו, המשפחה, לא בְּהֶכְרֵחַ מתרגשת לראותו הרבה, כי הוא הפסיק לְשַׂחֵק את המשחק, הם יסתובבו בדרמה, כאשר האדם לא. הם ילכו ויעשו מה שהם עושים, דָּבָר קַרְאמָתִּי והאדם לא.

הדברים שקרו לאדם בעבר, כעת הם מתחילים להישמט. הדברים שהיו כולם חֵלֶק ממה שהוא היה, מתחילים לעזוב אותו. זה ניצוץ להשמטה של הקארמה, ופעולתו היא, לפתוח דלתות עבור האדם. דלתות שהוא מעולם לא חשב שהם שם, כי הקארמה שִׁעַבְדָּהּ את האדם. התפיסה היא שהייתה אנרגיה, שישבה על האדם, ושלטה בו. אבל כעת האדם אומר לעצמו, "אני יכול לשלוט בדברים ובחיים שלי, ובהשמטה של הקארמה לחלוטין".

יהיו כאלה בארצות קדומות, ארצות קדומות קדומות, שלימדו את הידע הזה, במשך מאות שנים. למרות זאת, יהיו אלה מהקוראים שיקראו ועשויים לומר, "זה לא הדרך שזה עובד". התרבויות הקדומות מבקשות להסביר, והקוראים יבדקו בעצמם. רק בגלל שהיא הייתה שם במשך מאות שנים, אין פירושה שכעת בפרדיגמה החדשה, באנרגיה החדשה, היא חייבת להמשיך להתקיים.

זו הייתה האנרגיה הישנה, שתפקידה היה להכניס את האדם, למקומות המאפשרים לו לעבור חידות. כעת פתאום, האדם חופשי מחידות. הפרמטרים שונים. הפרדיגמות שונות. הכלים משתנים. בהבנה הזו הקורא יכול לומר לעצמו, "אני יכול לשלוט במציאות שלי, על ידי השמטת הקארמה". יש אנשים שיאמרו, "בסדר אני מוכן כעת. אני רוצה לעשות את זה, אז מה אני עושה?" יש לומר להם שוב, "לָמָּה שלא תשמיט את הקארמה שלך?"

בהחלט צריך להיות תהליך הנקרא, "השמט את הקארמה שלך". זה מחיר פרטי, זה תהליך משלו, הוא מובן מאליו. האדם צריך לומר, "עצמי גבוה יקר, גוף יקר אני בכל התאים. אני משמיט בזאת את הקארמה שלי, ואת כל מה שמסביבה בבקשה". כל מה שהאדם היה צריך לעשות, זה רק לומר את המילה. הסיבה היא משום שהאדם הוא המנהל. המבנה התאי יספר לאדם דברים, אלה הם הכללים של רשומת הַאָקָאשָׁה. האדם יאמר, "כן הם נכונים ואני בשליטה עליהם, זה ההבדל ואני שולט במציאות שלי".

ניצוץ להשמטת הקארמה והסבל

התרבויות הקדומות מסבירות, חלק מהקוראים אומרים, "נמאס לי לסבול. זה נראה כאילו זה כל מה שאני עושה". האם הקורא יודע שהוא יכול להפסיק לסבול?

כלל מס' אחד, סבל הוא לא הסיבה שהאדם נברא. חשוב להבין זאת בצורה ברורה. המקור הבורא הַנִשְׁמָתִי והאלוהי, כל דבר, הוא יכול להיות כל שם שהקורא רוצה לתת לו. המקור הבורא הנמצא בתוך האדם. הוא לא שם את האדם כדי לסבול, נקודה. עבור הקורא, האחרים או עבור האלוהות, זאת לא הדרך שאהבת האלוהים עובדת, ולעולם לא תעבוד.

אנשים שיאמרו, "אתה חייב לסבול מעט, כדי לזכות בחסד האלוהים", הם נמצאים בפרדיגמה, זאת מערכת של הנחות המורכבת מניסיון שנצבר, המשפיע על תפיסת המציאות של האדם, ועל הדרך שבה הוא רואה את העולם. פרדיגמה מאבותיהם, הם למדו מאבותיהם, הם פשוט קיבלו את זה, כי זה נשמע טוב. יש להשתמש בשכל הישר הרוחני, כי אלוהים הוא אהבה, הוא לא שם את האדם על הכוכב הזה, כדי לסבול. כלל אחד, סבל הוא מעשה ידי אדם, והוא לא מעשה אלוהים. זאת פרדיגמה שמוח האדם קיבל. זאת התפיסה שיש לאדם, שהועברה לאורך דורות, היא זאת האומרת, שהאדם צריך לסבול קצת.

מדוע לא להשמיט את זה ברגע זה?. המסר מועבר לאלה מבין הקוראים, אין סיבה ליצור סבל אנרגטי יָשָׁן כלל. דבר זה יאפשר להם להתקדם כנשמה עתיקה. קורא יקר, תן ליום הזה להיות, יום ההבנה, הניצוץ המופיע. הקורא יאמר "לא עוד סבל בשבילי". הקורא יאפשר לאינטואיציה שלו לומר לו את זה. הוא ישאל, "האם זה נכון שעלינו לסבול?". יגיע הֶבְזֵק – לא. העצמי הגבוה יאמר לו, הַטְבַּעַתְּ הגוף החכם תאמר לו, כל מה שקיים יאמר לו. הסבל מקורו, באנרגיה הישנה ולא מאלוהים.

הקורא יכול לשאול, "איך אני עושה את זה?. מה התהליך בו אני אפסיק לסבול?" ויקבל תשובה. הדרך להשמיט את קארמת הסבל, היא לומר, "הטבעת גוף חכם יקרה, עצמי גבוה יקר, כל אנרגיה יקרה שסביבי כעת, אני מצהיר על הבעיה, שמנקודה זו ואילך, הסבל יוחלף בשמחה. מה שהיה לא הולך להיות. הדברים שאז גרמו לי לסבול, הם קַרְאמָתִּים. היכולת האלוהית, אפשרה לי להשמיט את הקארמה שלי. אני בשליטה". התרבויות הקדומות מסבירות, בדרך הזאת הקורא מעצב מחדש, את הפרדיגמות של הרוחניות עצמה בו, הוא מתקרב למקור שתמיד היה אהבה טהורה.

ניצוץ השליטה בקארמה לשליטה במציאות

אם אדם כלשהו מביא לקורא, חוקים או כללים של הבורא , זה אומר שהאדם מקבל, סבל מִכְּרִיעָה בפולחן. הסבל מגיע מאדם, אבל עכשיו באור חדש זה, הניצוץ עומד לומר לו, שגם מבלי ערוץ התקשור, הוא יוכל להתחיל לראות את זה. הקורא יאמר לעצמו, "אני לא צריך ללכת בדרך זו". איך הקורא היה רוצה להתעורר, בכל בוקר?, עם אותם סוגיות שאולי יש לו היום, עכשיו? הדבר הראשון הוא ירגיש ללא חרדה, או סבל, או פחד, או דאגה, אבל שִׂמְחָה כן. השמחה מובילה ומאשרת.

הקורא יאמר, "אני נותן ליום הזה להתמלא בפתרונות. היום אני הולך לִפְתּוֹר בעיות, שלא הייתה לי היכולת לפתור אתמול, כי דברים הולכים להתרחש, שלא התרחשו אתמול, כי אני מצפה מהם. אני בשליטה במציאות שלי. אגב אין לי יותר קארמה שתיצור דברים רעים".

ניצוץ האלוהים באדם

הניצוצות מתחילים להתרחש, בחיים של נשמות עתיקות. בעצמם ללא גּוּרוּ, ללא מְתַקְשֵׁר, מבלי שההוראות יהיו מובנות מאליהן, כי האדם מתחיל לפעול קרוב יותר לאלוהים. חלק מהקוראים מרגישים את זה, זו הסיבה שהם נפגשו עם המידע. בגלל זה הם התחילו לקרוא, למה הם נפגשו עם המידע? כי הם ידעו שמשהו קורה, הם הרגישו את זה. היה ניצוץ שדחף אותם קדימה, הוא אמר, "מה אם אני גדול ממה שנאמר לי, דברים אחרים מתרחשים, מה אם אני בשליטה"

תרבויות קדומות מסבירות, יש אנשים שיאמרו, "זה חילול השם, האדם לא אמור להיות בשליטה. אלוהים אמור להיות בשליטה". בתוך האדם נמצא אלוהים, אם כן מי שולט באדם? שניהם. העצמי הגבוה של האדם, נותן לו את הניצוצות, נותן לו את האישור, נותן לו מוּדָעוּת להתחיל בשינוי המציאות. יש אנשים שאומרים, "רק אלוהים יכול לעשות את זה", הם צודקים. לכן זו הסיבה שהאדם הוא האלוהים, ולרבים זה חילול השם. אבל כיום באנרגיה החדשה, זאת תהיה המנטרה הנפוצה של הנשמות העתיקות, האומרת "בתוכי יש חלק מהבורא שהוא נצחי".

בעקבות כך, האדם יאמר, "אני עוקב אחר חֵלֶק הבורא הנצחי שבתוכי, אני לא עוקב אחר רופא בספר מכל סוג שהוא, או אפילו אחר אדם מהעידן החדש. אני עוקב אחר האלוהים שבפנים. זה טהור, זה כל מה שיש לי. אני שולט, מתוך כוונה להקשיב לקול הזה, להיות הדבר שאני יודע, התואם את המקור הבורא הנמצא בי, המדבר איתי. זו הסיבה, שאני כבר לא אזדקן הרבה יותר, כי אני משמיט את הקארמה, אני בשליטה".

ניצוץ התגלות המשפחה

התרבויות הקדומות מסבירות, על הניצוץ של התגלות המשפחה. יש את אלה מהקוראים, אשר כבר יודעים על מה מדובר, אבל זה גם עבור, הקוראים הבאים אחריהם. המשפחה הביולוגית של האדם היא נפלאה. חלק מהקוראים, יש להם משפחה טובה. לְחֵלֶק אחר, יש משפחה שלא מתפקדת. לְחֵלֶק, משפחה מאתגרת.

המשפחה הרוחנית היא טהורה ולעולם, וייתכן שלא תהיה במשפחה הביולוגית. על הקורא לקום ולמצוא את זה, כי זה ישנה את חייו, זה יחליק דברים מעל. דבר זה ייצור לאדם חסד בשליטתו בחייו, כי לפתע יש משפחה שֶׁמַּכִּירָה ואוהבת אותו, וגם עוקבת אחר המקור הבורא בתוכם. האדם יוכל להסתכל על בני המשפחה הזו, ולראות את האלוהים בתוכם.

האדם יכיר בכך שבתוכו קיימת המשפחה, ואם יש לו מספיק מזל, תהיה לו גם במשפחה הביולוגית, אז הוא כל כך בר מזל, זה לא תאונה, הם הובאו לכאן בגלל זה. בדרך זאת, בני המשפחה יידעו, כי אימם, או אביהם, או אחותם יש להם משהו, ואז הם יהיו בעלי מוטיבציה, ללכת ולמצוא את זה בתוך האדם, הם יישבו ויבינו.

זה תהליך יפה אבל נדיר, הסיבה היא כי נשמות עתיקות, לא מגיעות בהכרח עם נשמות עתיקות. הנשמות העתיקות מגיעות לכל רחבי כדור הארץ, ומתפרסות סביב. כך הם למעשה יצאו ממצבים שהיו בהם, ומאולצים ליצור את האור שלהם עם הניצוצות. הרעיון הוא למצוא את המשפחה, להזיז דברים, בִּמְקוֹם לשבת במקום אחד, פשוט להנות מהאור. דברים אלה מתחילים לשפוך אור, ומסייעים לקורא להבין מה קורה בחייו.

האם הוא הסתובב סביב, האם היו לו כמה אתגרים, שדחפו ומשכו אותו בדרכים לא צפויות. המגדלור הישן שהקורא מבטא, הוא יִמְצָא משהו שקורה עכשיו. זה דבר שונה, הוא מתחיל להתיישב, כי עכשיו זה הזמן שהקורא ייקח את הכוח שלו, והוא עלול להרגיש נדחף ונמשך. האנרגיה הישנה בשימוש האדם, היא הייתה קשה, כדי לנצח והוא שרד.

ביטול הפחד מאנרגיה שַׁאמָאנִית

כיום עם האור החדש, שהחל מאז 2012, המעבר נגרם ממש על ידי האדם. האור החדש מרים את האדם, מתוך התודעה הישנה, באנרגיה החדשה. האדם מתחיל לקחת פיקוד על האור, כך שכל מה שהוא עושה, כבר לא הולך להיות משהו שמתנגד לכך, הוא לא בתודעה נמוכה. חלק מהקוראים, מתחילים לראות זאת.

פחות התנגדות, לאור החזק שיש להם. לא כזה שיש בו כעס, או עוצמה בצורה כוחנית. אלא כזה שיש בו הרבה חמלה ואהבה. זה חותך כמו סכין, דרך האנרגיה הישנה, בתודעה יְשָׁנָה. אלה המציגים את החושך, יצאו מדרכו של הקורא, כי הם לא יכולים לראות מי הוא. התרבויות הקדומות מסבירות, שבין הקוראים יש אנרגיה שַׁאמָאנִית, זה בכול הקוראים, ויש דבר המגיע עם זה. יש תפיסת אנרגיה ישנה, הנמצאת בקארמה של הקוראים, כחרוט באבן.

כאשר הקוראים, מתחילים להתעורר עם האור, פעמוני האנרגיה הישנים הנחלשים. הקורא צריך להתרכז בביטול הפעמונים האלו. הפעמונים מספרים, שזה לא עבד בפעם האחרונה. אם הקורא היה שַׁאמָאן בפעם האחרונה ,כנראה שהיו לו חיים קצרים. הוא היה שונה, הוא היה לבד. אגב, האנרגיה השמאנית אינה יוצרת שותפויות.

הקורא כְּ-שַׁאמָאן, קרוב לוודאי גר בְפֶאָתֶי הכפר. אנשים היו רואים אותו, רק כאשר היו זקוקים לריפוי. אם משהו היה משתבש במזג האוויר, הוא היה אשם. ואז הם קִבְּלוּ שַׁאמָאן אחר. זה לא עבד כל כך טוב, באנרגיה הישנה. להתעורר לקסם ריפוי האינטואיציה, לדעת דברים בזמן שהאנשים לא מנסים לעזור, וּבִמְקוֹם נשרפים. כך כל הקוראים נושאים פחד, מְהֶאָרָה ברמה מסוימת.

ביטול הפחד בתהליך ההתעוררות

כעת הגיע הזמן, לבטל את הפחד. אם לא, הקורא לא יתקדם קדימה מהר מאוד, הניצוצות לא יהיו רבים מאוד. זאת עד אשר האדם יבין, שזה היה נכון לעבר, ויש נכון לעכשיו. כאשר ההרגשה הזאת מתחילה להופיע לקורא, עליו לצפות בחלומותיו. החלומות ינסו להכות אותו, החלומות יהיו חשוכים, ויעמדו בדרכו. החלומות לא יהיו הגיוניים, והוא יתעורר עם שארית החלום.

הקורא עשוי לחשוב, "אולי זה בגלל שאני מתחיל להיכנס לאור, אולי אני לא אמור לעשות זאת". יש קבוצה, יש פיסות, יש חלקים של הקורא שיישאו אותו קדימה, כדי למנוע ממנו לפגוע בעצמו. זו פשוט הישרדות, זו הייתה פגיעה רוחנית בעצמו, אך זה לא כך היום. האדם צריך להכיר בכך, להמשיך קדימה. לשאול, "איך אני עושה את זה אָקָאשָׁה יקרה, עצמי גבוהה יקר. "הטבעת הגוף החכם" יקר, מבנה גופי היקר, כל תא בגופי הקשיב נא. אין בי שום חשש להיות מואר בתוכי. עכשיו אני באנרגיה התומכת בי, במקום האנרגיה הישנה שהיתה נגדי. הפחד שייך לאנרגיה הישנה, לא לאנרגיה הנוכחית. אני חופשי מזה, ומוכן להתקדם קדימה. העצם את האור שלי עם הניצוץ".

הקורא יזכיר לעצמו ויאמר, "אני יודע, אני יכול לשלוט בכל דבר הקשור בי, זה התור שלי". ברגע שהקורא מגלה את זה, הוא מבין שזה בכל כך הרבה תחומים. פיסה אחר פיסה, תחום אחר תחום, לא רק במאמרים האלה. אלא כאשר הוא מתקדם קדימה בחיים.