עתיק-יומין

הַקְדָּמָה

א; וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וִיסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו, וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. ב; אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר, וְאִם־בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ, מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם־אֱלוֹהִים. ג; הֲלֹא־אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם, וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי־רָמּוּ.

התרבויות הקדומות מסבירות, הגיע הזמן שהמידע יימסר, כי יש מי שיקבל ויבין אותו, והוא מועד לקורא ולכלל הקוראים. זה דבר נפלא, כי זה מספר על ההוראה והלימוד של האימהות הַ-פֶּ-לָאיָדִיוֹת. יינתן הסבר על הוראות האימהות הַ-פֶּ-לָאיָדִיוֹת, באופן ספציפי איך זה נעשה? מה נלמד? מדוע זה נלמד? וּמִי למד?

הדברים המוצגים במאמר זה, עוד יילמדו בעתיד, כדי להבין בַּמֶּה מדובר, משום שחלקו נסתר. חלקו יובן, רק על ידי המורים של המורים כיום. חלקו יובן, רק על ידי הפיזיקאים, למרות ההפתעה.

מִתְקָן שִׁיגּוּר לַ-אָקָאשָׁה

בקבוצת האיים קיים ההר הגדול, הוא אשר שימש כמתקן שיגור לַ-אָ-קָאשָׁה, את האמת. אותם שיעורים ראשוניים, ניתנו על ידי אלה מכוכב האם לבני האדם שהגיעו, אשר להם היו 23 הכרומוזומים. איך היה נראה המידע, מה יהיה הטוהר של זה, או איך פשטות של זה תימצא. כל מקום שהם יתגלמו, בפעם הבאה ובפעם שלאחריה, זה יבוא בעקבותיהם, ב-אקאשה שלהם, כך שהם יידעו.

ה-אקאשה של בני האדם תאפשר, את מה הם יזכרו, תוך שמירה על בחירה חופשית, על כך הוסבר במאמר "הַחִבּוּר לדנ"א וְלַסִּפְרִיָּיה הַאַקָּשִׁית". הם יוכלו להשתמש בחלק מהמידע הזה, אם ירצו, דרך הַבִּינָה, ליצירת תרבות שהם יהפכו להיות חלק ממנה. חלק מהמידע יהיה חשוב, חלקו יתרחב ויגדל, חלקו ייזרק, כל זה חלק מבחירה חופשית. התרבויות הקדומות, הולכות לָתֵת לַקּוֹרֵא, את האמת הגולמית שנלמדה כבר בהתחלה, כבר מֵהַיַּלְדוּת לבגרות. הם יסבירו מה זה היה, וְלָמָּה זה היה שונה, ממה שהקורא עשוי לדמיין לעצמו.

יש חוכמה בכל מה שהולך להיות מסופר במאמר, מאלה שהגיעו מהכוכבים. ייתכן והקורא מדמיין לעצמו תמונה, בה בני אדם התכנסו, ישבו יחד, צפו במורה, אבל זה כלל לא היה כך.

לִימּוּד הַגַּלְגַּל בַּעַל חַמִּשָׁה חִישׁוּרִים

הלימוד החל מגיל מוקדם, מה שנלמד התבסס על צורה, וּמִיַּלְדוּת לבגרות הצורה נותרה זהה. זה היה מורכב, משום שְׁמָהּ שנלמד היה בתוך הצורה, ואז התפתח. הצורה הכי מורכבת, היא צורת הגלגל, מעגל עם חישורים למרכז, כך החישורים המתחברים למרכז היו חמשה במספר, חמשה חישורים למרכז סביב הגלגל.

ניתן היה לראות את המראה של הַמּוֹרָה הַלָמוֹריָאנִית, אשר הייתה יוצרת את מעגל החישורים. תמיד הייתה אישה מּוֹרָה. הַמּוֹרָה לא תהיה במרכז, תמיד תצעד סביב המעגל כאשר היא מלמדת, כך שמעולם לא היה מקום נשגב, וכך זה התחיל עם הילדים. אם בני האדם הגיעו מקבוצת הכוכבים אוריון, ורבים מהם הגיעו, הֵם התחילו בלימוד כבר בַּיַּלְדוּת. למעגל היה שֵׁם, אבל חשוב להבין מדוע חמשה.

השם והמספר 5 הולכים יחד, זה לא קשור לנומרולוגיה, כי זה היה הרבה לפני הנומרולוגיה, הרבה לפני שהאדם ראה את האנרגיות של המספרים, ופיתח מערכות מבוססות עליהם. זה היה גולמי, היו חמישה, 5 חישורים למרכז, לגלגל היה שֵׁם, "החיפוש אחר איזון", זה היה שֵׁם הגלגל, והם קראו לו "הגלגל". הגלגל נמצא היה לפניהם על הקרקע, כדי שילמדו מעגל על האדמה, עם 5 חישורים שהקיפו אותו למרכז.

מדוע חמישה? 5 זה לא הדבר שהקורא מצפה. כמעט כל דבר בטבע מאוזן בקטבים, אנרגית המשיכה-הדחיפה של הגלקסיה, היין-יאנג, חושך-אור, חוקי הפיזיקה, החזק-החלש, הכול בקטבים. אבל לא החמישה המחפשים איזון, הם הנושא של הגלגל המקודש הזה, תהליך דוגמה ניתן במאמר "רִיפּוּי וְאִיזּוּן בְּרֶטֶט אַהֲבָה אֵינְסוֹפִי". ל-5 החישורים, לכולם היו שמות, שמות שהיו מוסברים לילדים ולמבוגרים. אז מדוע 5? הפליאדים רצו שהאנושות תבין, ותדע מהתחלה על "שדות מגנטיים", וזה לא ייקח זמן רב. הקורא לא צריך לדלג קדימה, גם אם הוא לא אוהב מדע.

תִּפְעוּל שָׂדוֹת מַגְנֵטִיִּים

ביסודות המגנטיות, המידע הראשוני היה מאוד פשוט, השוואה בין אטום אשר יש בו אלקטרונים רבים, לעומת אטום שאין לו מספיק אָטוֹמִים. כך נוצר מצב, שהאלקטרונים השלילים והאלקטרונים החיובים, מנסים להתחבר אחד לַשֵּׁנִי, כדי לאזן עצמם, זה שדה מגנטי, זה הדו קוטבי של המגנט, הפלוס והמינוס. המגנטיות, היא אחד הדברים היחידים בפיזיקה הסטנדרטית, המבקשת להשתנות. לכך יש דרכים, והם הקשרים בין החלקים האלה, אָטוֹמִים עם הרבה, ואָטוֹמִים עם מעט מידי.

אם הקורא יכול להבין, כיצד לתפעל את הרבים למעטים, והמעטים לרבים, אז הקורא בדרך הזאת, הוא מְשַׁנֶּה את היחסים בין החלקים, הוא למעשה מתפעל את האיזון בפיסיקה, על כך הורחב במאמר "טֶכְנוֹלוֹגִיָת הַפִּירָמִידָה לְפִתּוּחַ הָאֱנוֹשׁוּת". בהתאמה לחוקי הפיסיקה, הגלגל בלימוד הוא 5, כך שעדיין 4 מתחנן לאיזון. דבר זה מתרחש, אפילו בלימוד הצורה של הגלגל ב-5 חישורים. הגלגל של 5 חישורים, יוצר 6 חללים וזה עוד לפני הנומרולוגיה, ה-6 היה ידוע כמספר מאוזן.

הַפְרָדַת תַּפְקִידִים זָכַר וּנְקֵבָה

הַמּוֹרָה תמיד הייתה מכוכב האם, היא נראתה יפה להפליא, כי תמיד היה בה חסד וחמלה. הילדים אהבו את האימהות, כך שהילדים לפני גיל 7, היו מדמיינים גלגלים. בגיל מוקדם יותר, לא התאפשר להם לשחק או ללמוד מהאם הפליאדית, עד שהם הגיעו לגיל 7. סביב גיל 7 היה טקס, ולאחריו הילדים יכלו להתחיל לשבת מסביב לגלגל, עם האם הפליאדית. בדרך זו הילדים למדו מגיל 7 ועד 13. בגיל 13 היה פיצול מגדרי, כך שמגיל 13 בגלגל, למדו בנים בנפרד מהבנות.

גיל 13 היה הייצוג הממוצע של הווסת, בגיל זה הן התחילו להיות אימהות, וזה שינה הכול. ובכן, אז הן היו זמינות לִקְדוּשָּׁה, והגברים בהכרח לא היו מעוניינים אפילו לדעת על כך, כי הם הבינו את ההבדלים, הכבוד בין הגברים והנשים ב-לַמּוֹריָה. היה הבדל רב בין הגברים והנשים, במשימות בהם לקחו חֵלֶק, במה שהם עשו. לא הייתה הַפְרָדָה בגלל לימוד משותף בכיתה, אלא ההפרדה התבטאה בגלל מה שהם עשו. לא ביקשו מהגברים ללדת תינוקות, לא ביקשו מהנשים לדוג.

הנשים נשארו ולמדו, ילדו את ילדיהם, התעסקו בחינוך ולימוד, ילדו את ילדיהם וחינכו. האימהות היו אלה שהיו יותר אינטואיטיביות, הן ידעו לומר לגברים איפה לדוג, מה לעשות, איך לעשות את זה. הגברים ישבו והקשיבו כי זה עבד, הנשים לעומתם לא רָצוּ שׁוּם חֵלֶק בדיג, הן היו טובות בַּמֶּה שעשו. הן יָלְדוּ, הן לִימְּדוּ, הן לָמְדוּ, הן הפכו לשמאנים, הן קיבלו את המידע המתקדם.

אִינְטוּאִיצְיָה נִקְבִית וְזִכְרִית

במעגל הייתה למידה ליצירת איזון, לגלגל היה שֵׁם, "חמישה חישורים". הילדים היו יושבים סביב הגלגל, והיו מקבלים בהתחלה מידע בסיסי. דבר זה השתנה, איך אדם יכול ללמוד גלגל אחד לאורך כול חייו. הילדים היו יושבים במעגל, המורה מובילה ומסתובבת סביב הגלגל, בדרך זו לא הייתה עמדת חשיבות למקום מסוים.

הַמּוֹרָה תמיד זזה, כך האדם לא הופך את התהליך ללינארי, וזה היה נכון למה שנידון. בתוך הגלגל, אִימָּהוֹת הילדים תמיד היו נוכחות, תמיד מגיל 7 ל-13, זו גם הסיבה שהילדים לא למדו בְוואקום. על כל מה שניתן להם והוצג, הם היו יכולים לדון באופן מושכל עם ההורים, כי ההורים נמצאים שם כדי לְלַמֶדָם, וכמובן את הבנים לדוג. זו הדרך וסיבותיה, כי בשפתן של הנשים הייתה אינטואיציה, שהילדים היו זקוקים לה, לעומתם הגברים זה לא היה בשבילם.

לגברים יש דברים אחרים, יש להם את האינטואיציה לבנות את הכפרים, להרכיב ולבנות דברים להישרדות. עליהם לוודא שמשפחותיהם מטופלות, ללכת למצוא פירות, ללכת למצוא אוכל.

הַשֶּׁמֶשׁ הַמֶּרְכָּזִית הַגְּדוֹלָה

הנשים נשארות ומלמדות, לומדות על 5 החישורים המתחברים למרכז. והמרכז היה היקף ההוראה והלימוד, שהתקבל מהפליאדים. גלגל אחד היה מונח על האדמה, די גדול עבור הילדים והמבוגרים, ושניהם יושבים סביב הְקֶפוֹ. כל החישורים התחברו למרכז, והמרכז לא היה קטן, הוא היה ממש גדול, והוא התפרסם כ"המרכז הגדול". באמצע האדם יכול לשים כל מה שהוא חָפֵץ, כדי לייצג את גְּדוּלָּת המרכז.

זה לא הלך לְאִיבּוּד בין אף אחד מהם, על איך השמש עשויה להיות, בדרך שהם יכלו לדמיין. הם ידעו על אסטרונומיה פשוטה שהפליאדים אמרו להם, על כדור הארץ המסתובב סביב השמש, יצירת העונות המסתובבות לאורך השנה, ויצירת הלילה והיום. מהתחלה אפילו הילדים הבינו, שהמרכז יכול אולי להיות מטאפורה, להיות מיוצג כשמש. בלילה בו ניתנו לימודים מיוחדים, הייתה להם להבה שכאשר חָפְצוּ, הם ייצגו לְהַבָת שמש שנוצרה, על ידי שריפת שמן דגים.

די מהר זה קיבל כינוי "השמש המרכזית הגדולה", זה לא משהו בגלקסיה של בני האדם, זה לא משהו ביקום, זה לא משהו שהאדם מסתובב סביבו, זה המרכז של כל הלמידה, זה המרכז של כל האמת.

מַשְׁמָעוּת הַחִישׁוּרִים

כל החישורים מגיעים והולכים, מהמרכז של "השמש המרכזית הגדולה". לחישורים היו שמות, היה עליהם לימודים. כל אחד מֵאותם הַשֵּׁמוֹת הילדים שיננו, כי לא היה בהם היגיון, כפי שהקורא שינן כמה דברים בבית הספר. מאוחר יותר היה בזה היגיון, אבל לפני שהילדים הבינו באמת את לוחות הזמנים, הם שיננו אותם, עוד לפני שהם הבינו דקדוק, ולפעמים הם שיננו את הכללים.

ילדים טובים בזה, הם שיננו את חמשת שמות החישורים, כי הם יצטרכו אותם, בגלל שהם כל הזמן משתנים שלא בשמותיהם, אלא במשמעותם. זה אומר משהו לילד בֶּן 7, הזקוק למשהו אחר, לעומת ילד בֶּן 14. זה אומר הרבה יותר לבֶּן 30, ולבֶּן 40.

כאשר האדם סיים עם הלימוד, הוא ציפה מהגלגל עצמו לעלות. השדה היה עצום, והחישורים החלו להתפתח במשמעויות הפשוטות שלהם, ושמותיהם בדרך אלמנטרית ניתנו לאדם. ממש בהתחלה, לילדים היה רעיון של מה משמעות החישורים, אבל כולם טעו. לחישורים לְמַעֲשֶׁה, יש אנרגיה בשני הכיוונים, מהמרכז, להיקף ולמרכז.

מִשְׂחַק הַמִּסְפָּרִים

הילדים טעו במשמעות החישורים, זה לא איך שהם נראים כלל, בתחילה הם פשוט חישורים עם שמות, בכל פעם מחדש, זה היה נלמד אם הילדים או המבוגרים. כאשר הַמּוֹרָה הפליאדית התחילה, היא הייתה אומרת, "תן למשחק המספרים להתחיל". היה זה משחק של מספרים ולא חידות, וכל אדם סביב היקף המעגל, היה משתתף במשחק הַמִּסְפָּרִים שהתקיים, זה היה מתאים לאנשים מסוימים, אם הם היו צעירים, ילדים או מבוגרים.

הַמִּשְׂחָק תמיד היה זהה, ובכל פעם בו נעצר משחק המספרים, החישור הכי קרוב לאותו אדם, שלא למד באותו היום, היה אז לומד ומזוהה בחוכמת המורה. המשמעות שלא הייתה היררכיה של דיבורים, לא היה שום דבר, שהם התחילו או סיימו אתו, לא הייתה רשימה. ישנה חשיבות רבה שאין היררכיה כלל, למרות שלכאורה המשחק בוחר את החישור, כדי לזהות או כדי ללמד.

הקורא יכול לראות את החוכמה בזה, שום דבר לא היה חשוב יותר מכל דבר אחר, כי הכול התרכז סביב המעגל, בלי התחלה ובלי סוף. הקורא יעמיד פנים שהמספרים בוצעו, ומתבצע זיהוי של החישורים, לא בסדר היררכי כלל.

שֵׁמוֹת חֲמֵשֶׁת הַחִישׁוּרִים

התרבויות הקדומות, הם ייתנו לַקּוֹרֵא את שמותיהם של החישורים. כך הקורא יוכל לראות, איך ניתן ללמוד חישור אחד לאורך חיים שלמים, ולעולם לא באמת ללמוד שמות פשוטים. החישור הראשון שנלמד, הוא לא היה החשוב ביותר, והוא לא הפחות חשוב, הוא היה פשוט הראשון שנבחר על ידי המשחק. החישור נקרא "מרכז החזרה", כלומר החזר את הילד מייד בסיום. הילדים היו אומרים "טוב, זו היא הָאֵם הפליאדית מהכוכבים, צריך להיות מקום שהולכים אליו, כאשר מסיימים כאן".

הקורא יכול לראות את רעיון מהות הַ-נְּשָׁמָה, שהייתה שם איתם. הילדים כולם אמרו, "כן, כאשר אנחנו סיימנו כאן, אנחנו חוזרים למרכז השמש המרכזית הגדולה, שָׁם כל הדברים נובעים מהמרכז, המרכז היפה, מרכז החזרה". כך הם היו משננים את "מרכז החזרה". החישור השני שנלמד, הוא נקרא "היגוי כוכבים". הילדים התרגשו מאוד מהעניין הזה, כי הם ידעו שהפליאדים הגיעו מהכוכבים. כדי שהפליאדים יגיעו לכאן, הם היו צריכים לפלס דרכם איכשהו.

הילדים אמרו, "זה יהיה חישור שבסופו של דבר, דרכו הם יְלַמְּדוּ אותנו, איך לנווט בין הכוכבים. אנחנו יכולים לעשות את מה שהאימהות עשו, כן אנחנו מקבלים את זה, אנחנו מקבלים את היגוי הכוכבים". החישור השלישי שנלמד, הוא נקרא "חיי הילד". מה יכולה להיות המשמעות של חיי ילד?

הילדים אמרו, "זה השם של החישור הניתן היום, זה ישתנה מחר כשאנחנו נגדל, זה בשבילנו כילדים. אלה החיים שיש לנו כילד, אנחנו נלמד איך זה עבד, חיי הילד". החישור הרביעי שנלמד, הוא נקרא "האלוהים האנושי", הם שיננו את השם הזה, "האלוהים האנושי".

זו הפעם הראשונה שהם אמרו, "צריך להיות נביא, צריך להיות משהו, זה צריך לקרות. אדם ההופך לאלוהים, זה יהיה לעתיד, אנחנו לא מבינים ממש, אנחנו לא מבינים את השם האלוהים האנושי". החישור החמישי שנלמד, הוא נקרא "הַמַּרְאָה", הוא פשוט, אבל לא פשוט מידי, הוא היה נקרא "הַמַּרְאָה".

חמישה חישורים, היו אלה שמות מוזרים ששיננו הילדים. זה התחיל לאט, בפשטות שיטתית, ובאלגנטיות, בכך שהאימהות היו מתחילות ללמד, ומסבירות מָהֵם החישורים לילדים.

גלגל 5 החישורים בלמוריה

חִישׁוּר "מֶרְכָּז הַהַחְזָרָה"

כל ילד אהב רעיונות, ש-שּׁוּפְּרוּ באיטיות, ובכל מפגש, ובכל שנה נהיה קשה יותר. הילדים קיבלו את הרעיון רק בשנה השלישית, שהחישורים היו לשני הכיוונים, מרכז כלפי חוץ, מחוץ למרכז. זה היה בִּמְקוֹם לתת להם את השיעורים, ואת כל התמורות של השיעורים. התרבויות הקדומות מסבירות, טוהר החישורים, חמש האמיתות הבסיסיות, אלה היו הדברים שהאימהות הפליאדיות, ברצונן היה לתת לבני האדם, ואלה הוכנסו לתוך ה-אקאשה שלהם.

כך שכאשר יגיע היום, והאימהות הפליאדיות יעזבו את למוריה, אז כבר בני האדם יֵדְעוּ על "מרכז ההחזרה", זה הוא "גלגול נשמות". כל הרעיון הוא שהאדם הולך לשני הכיוונים, הוא בא והולך מ"השמש המרכזית הגדולה". הַאִם הקורא לָמַד את זה היום, האם הוא ראה את היופי הזה, האלגנטיות, הַ-מּוּרְכָּבוּת, הכבוד. האהבה הנכנסת למערכת, היא המאפשרת לאדם לבוא ולצאת, מהמקום הנקרא "מרכז המקור הבורא".

במהרה הילדים הלכו והתבגרו, הם הבינו את "השמש המרכזית הגדולה", "הטבור". לפעמים הייתה להם שריפה, לפעמים חתיכת פרי, מה שזה לא היה זה היה אלוהים, הנשמה בה הכול היה, זה הפך להיות "לַמַּקּוֹר הבורא". קשה מאוד לספר לילד על "המקור הבורא", אלא אם כן שנה אחר שנה, הם נחשפים ללימוד אלגנטי, בִּשְׁכָבוֹת של הבנה. זה היה החישור מספר אחד, היופי שבחזרה למרכז, ואז מהמרכז החוצה, ובחזרה.

הרעיון הוא שהאדם לעולם לא ימות, וזה מה שנלמד על ידי הילדים. מוות הוא מעבר, ממנו אין לחשוש, בשביל האדם מהותו חוזרת, הגוף נשחק, הנשמה לא, זה הוא חישור מספר אחד, עדויות על כך ניתן למצוא במאמר "הַאִם מָוֶות הוּא אַשְׁלָיָיה?".

חִישׁוּר "הִיגּוּי כּוֹכָבִים"

"היגוי כוכבים", הוא מבטא כיצד החיים של האדם, הם יכולים להיות מוּנְחִים על ידי הכוכבים. זה היה "היגוי כוכבים אסטרולוגי", ממש כבר מהתחלה. אסטרולוגיה למעשה עובדת, כי היא קשורה לפיזיקה, אך לא ל"פיזיקה אזוטרית". זה קשור ל"חותם השמש", למשיכת הכבידה של כוכבי הלכת, שהילדים רואים אותם ככוכבים. הם ראו פשוט אורות בַּשָּׁמַיִים, והדפוס הזה אז נדחף לכוכב הלכת, על ידי רוח השמש. כך היא מתקבלת על ידי הכבידה של כדור הארץ, והשדה המגנטי שֶׁבּוֹ.

האם הקורא ראה אי פעם את "הזוהר הצפוני"? אלה הם ניצוצות, "רוח השמש", שהשדה המגנטי של כדור הארץ שילב, ודרכם מידע מועבר לכדור הארץ. "היגוי כוכבים" היה השם שֶׁנִּיתַּן לרעיון, שמה שהאדם רואה בשמיים, עלול להשפיע על מי שהוא, ומה שהוא עושה, בתלות בזמן הלידה. זה לא אומר בַּהֶכְרֵחַ אותו הדבר, אם האדם נמצא בצפון חצי הכדור הדרומי.

האם הקורא רואה ומבין, שהוא יכול ללמוד על כך כל חייו, דבר שהוא יכול היה לקרוא לו, "גלגול הנשמה האנושית", או חייו", מידע נוסף, ניתן למצוא במאמר "נִשְׁמַת הָאָדָם מִיזּוּג גּוּפִים". זה לא נקרא "גלגול נשמות" המדבר על הַפְרָדָה של נשמה וגוף, כי זה מדבר על מעגל חיים, מעגל יופי, מעגל אהבה, ללא מוות.

חִישׁוּר "חַיֵּי הַיֶּלֶד"

שני מושגים יפים ופשוטים, הוסברו בהתחלה. השלישי שהיה נלמד, הוא מורכב יותר, הוא מראה לַקּוֹרֵא היום את "חיי הילד". אם כי חלק מהקוראים לא יבין, וחלק אחר יגרד בראשו. זה אחד מהחישורים הבסיסיים, והוא כל כך חשוב. הוא מסביר, ככל שהקורא יוכל לשמור עליו זמן רב יותר, במאפייני היחס, האלגנטיות, ההומור, שמחת הילד, כך הוא יחיה חיים ארוכים יותר. חשוב לַקּוֹרֵא לדעת, "חיי הילד" שומרים מכל משמר, ולא מאבדים.

הילדים לומדים מלידה, שמה שיש להם עכשיו, עלול לחלוף אם לא נזהרים. אין לאבד זאת, כי אז האדם מתחיל לקרב את המוות, ברגע שהוא עושה את זה, מחלה עשויה להיצמד אליו. מחלה יכולה להיצמד לאדם, כל זמן שהאדם השמיט את "חיי הילד". אבל לא כל עוד יש לאדם את השמחה, את ההתרגשות של ילד קטן שהוא עצמו. כך נלמד, שכל עוד האדם עושה את זה, הוא יחיה חיים ארוכים יותר.

התרבויות הקדומות מסבירות, הקורא יעשה כל שביכולתו לא להשמיט, לזכור את זה. לא משנה מה קורה, לא משנה איזה צער קיים, לא משנה מה יש לו. הוא יכול לדשדש כמבוגר, אחר כך אין לאבד, אין לשכוח את "חיי הילד". "חיי הילד" ישפיע על אורך חייו של הקורא, והוא יתחיל למות ברגע שזה ייעלם. כמה חשוב לדעתו של הקורא החישור הזה? הוא מדבר על בריאות האדם, הוא מדבר על מה שיש לאדם, כתכונה של טבע אנושי המדברת לביולוגיה, הרחבה על כך ניתן למצוא במאמר "הַשְׁפָּעַת הַלַּחַץ עַל הַבְּרִיאוּת".

האם הקורא יכול לדמיין לעצמו, כמה זמן החישור הזה יכול להילמד. לדעת שרוח משפיעה על חומר? מה ברוח הוא הדבר החשוב ביותר? "אל תאבד את הילד בפנים. אל תשכח, זה הדבר הראשוני לקיום", זה מה שהאימהות הפליאדיות אמרו.

חִישׁוּר "הָאֱלוֹהִים הָאֱנוֹשִׁי"

מספר ארבע, "אלוהים האנושי" הוא הָאִימּוּן שאומר, "השמש המרכזית הגדולה, רכזת, מהם החישור מקושר כלפי חוץ". הוא הולך לשני הכיוונים, "אתה האלוהים, אלוהים אתה, אתה מקודש מההתחלה". האלגנטיות מתבטאת באי ההבנה, בשינון שתי מילים והפיכתם לשיעורים מתקדמים, של איך זה. לדעת שהאדם הוא חלק מהרכזת, וזאת הסיבה שהוא עובר גלגול נשמות, כך שרכזת אחת מתחילה להתייחס לאחרים, וזה מתקדם.

בהתייחסות לאחרים אין יותר חמישה, יש שכבות של חמישה, המדברות זו עם זו. כך ארבע מדברות עם אחד, בתוך שתיים המדברות לשלוש, זוהי האלגנטיות, הַמּוּרְכָּבוּת של הגלגל, של החמש. האלוהים שבאדם לעולם לא נעלם, והילדים למדו שיש קשר לרכזת, לקשר נפלא, והקורא ילמד יותר על כך, הקורא צריך להתרגל לזה. לימדו את הילדים לומר, "אני הרכזת, שלימים הופכת לאני קְדוֹשָׁה, אני אלוהים".

חִישׁוּר "הַמַּרְאָה"

מספר חמש הוא נפלא, הוא המסתורי ביותר, "הַמַּרְאָה". הילדים לא הבינו את "הַמַּרְאָה", עד אשר הם התבגרו. הם אמרו, "כן, אנחנו חושבים שיודעים, שאתה צריך להסתכל טוב על עצמך, לנקות את מעשיך, להתנהג טוב יותר להוריך, הסתכל בַּמַּרְאָה על השתקפות עצמך.", אבל הם טעו בכך. התרבויות הקדומות מבקשות להסביר, מהי "הַמַּרְאָה", הקורא צריך לראות עצמו ואת אלוהים יחד בַּמַּרְאָה. הקורא לא רואה עצמו, מה שהוא רואה הוא אלוהים.

הקורא לא מסתכל על "הַמַּרְאָה", הוא מסתכל על בן אנוש אחר, והמראה נמצאת בתוכם. זה הרובד הראשון באימונים, והלימוד בחיפוש אחר אלוהים, בחיפוש אחר העצמי באחרים במשותף, שם יש אַחְדוּת בכל הדברים, הרחבה ניתן למצוא במאמר "סוֹדוֹת קְדוּמִים בְּאַחְדוּת הַמַּחְשָׁבָה הַתְּחוּשָׁה וְהָרֶגֶשׁ". לאחר מכן "הַמַּרְאָה" מתחילה לשקף את מה היא גאיה, הטבע מתחיל לשקף את האדם, והאדם משקף את זה בְּחֶמְלָה, כך שהמערכת היא הדרך בה הם עובדים.

הקורא עשוי לומר, "הַמַּרְאָה" היא מחקר נעלה, אולי זה אכן, אבל זה שווה לכל האחרים. "הַמַּרְאָה" עד היום אינה מובנת, אבל היא האַחְדוּת של כל הדברים יחד, זה המחקר של כולם, זה המחקר של האחד, היא הנגזרת למוכנות, היא הנגזרת של "אהיה אשר אהיה", זה הרטט.

בִּרְכַּת הֶמְשֵׁכִיּוּת הַגַּלְגַּל

בנקודה מסוימת הלימוד היה ממריא, לְמָה שאנשים מכנים "שבע האחיות", כדי לתת לַנשים אז, את מה שהיו צריכות לדעת כשאמאניות. הגברים לעומתם ידעו מספיק, ידעו שיש אלגנטיות, שאותם לא לימדו, כי הם לא היו בהכרח מצוידים, לאינטואיציה שתידרש, וכולם הבינו את זה. זה הסיפור על תחילת הלימוד, שהחל באותו ההר, על ידי אלה שהגיעו מהכוכבים. לזה הם התכוונו, זה מי שהיה מעורב, וזה נמשך לאורך אַלְפֵי שנים.

האמיתות הבסיסיות, האמת הבסיסית, הם אלה שיצרו את בני האדם, כך שבני האדם יקבלו הזדמנות לדעת, ולהתעורר יום אחד, להמשך לימוד הגלגל. התרבויות הקדומות מברכות את הקורא, בברכת "ברוך הבא להמשכיות הגלגל, קְרָא לזה איך שתרצה. כל מה שלמדת בקריאת המאמר וחשת הוא חלק מזה, הכול". הקורא ייקח רגע ויברך עצמו, על כך שהוא עובר מסגרת זמן שרבים לא עברו, להתעוררות בנקודות ובצמתים מרכזיים.

הקורא אִפשׁר את פתיחת הקודים, את הקשר לְאִימָּהוֹת הַ-פֶּ-לָאיָדִיוֹת, הוא יחזור להרגיש דברים שלא חשב שירגיש ולהבנות. הוא יכול להתחיל להבין שיש הרבה מה לדעת, ולהתחיל להיזכר באוריון.

חֲשִׁיבוּת תַּרְבּוּת לַמּוֹריָה הַקְּדוּמָה

תרבויות קדומות מסבירות, הקורא עליו לדעת, כי לַמּוֹריָה לא הייתה סוף כל האנושות, אלא היא הייתה ההתחלה של בני האדם. לבני האדם לקח מיליוני שנים להתפתח, לנקודה בה הם היו מוכנים להתיישבות על ידי הפליאדים. לבני האדם ב-לַמּוֹריָה היו 5 מרכזים בגוף, הם עמדו להשתנות, ועל כך צריך להסתכל בנומרולוגיה של הַלָמוֹר-יָאנִים, שהיו בעלי 5 מרכזים. זה לא הפריע להם לקבל את המידע על הַהֶאָרָה, זה לא הפריע להם לקיים תרבות מתפתחת, בה הם פיתחו דברים, מקדש התחדשות, בו הם קיבלו פיזיקה, על ידי ההורים המזריעים.

אבל זה אכן מנע מהַלָמוֹר-יָאנִים, להתפתח מעבר לנקודה מסוימת, דבר שהיה מוכר, היה ידוע, אבל זו הייתה ההתחלה של ההתפתחות האנושית מבחינה רוחנית. הַלָמוֹר-יָאנִים,, התרבות של לַמּוֹריָה, היא לא משהו שאנשים צריכים להביט אליו לאחור. אנשים לא צריכים לומר, הלוואי והיינו שם היום, משום שהאנושות התפתחה מבחינה רוחנית מאותה נקודה קדומה.

לַמּוֹריָה הייתה יקרת ערך, בגלל שלא היו בה מלחמות, היא הייתה כור ההיתוך של ההתחלה, ידע רוחני של בני האדם. לַמּוֹריָה הייתה מיוחדת כי הם פיתחו כמה טכניקות לחידוש הנעורים, ואריכות ימים באמצעות מגנטיות, וקירור-על אשר היה זמין בגובה 33,000 רגל. כעת הקורא יכול לדעת למה היה צורך בהר, בני האדם הופיעו, אבל עדיין יש לאנושות כיום טכנולוגיה גבוהה יותר. היום אנשים יכולים לפתח את הדברים האלה, הרבה יותר קל ממה שהם עשו.

אֶבוּלוּציָית הַמְּרַכְּזִים בְּגוּף הָאָדָם

על הקורא, לכבד את הַלָמוֹר-יָאנִים, בראשיתם ואת שורשיהם, את המשך ההתפתחות הטבעית למרכזי האדם, כי בני האדם היו מוכנים לזה. הדבר מתרחש, ככל שאנשים יוצרים התפתחות, והם מוכנים לסוגים מסוימים של תכונות הניתנות להם. כך אנשים מוכנים למעבר מ-7 מרכזים ל-9 מרכזים, אולי אפילו בסופו של דבר ל-12 מרכזים של האדם. זו היא התפתחות אנושית והיא במרכז הרוחניות.

הקורא צריך לראות לאורך כל המאמר מי הוא עצמו, מעולם לא תוכננה מערכת אלגנטית יותר, כדי לעזור לקוראים לעבוד אחד עם השני, ומערכת זו מבוססת על יותר מרכזים, מאשר אלה שהיו ללָמוֹר-יָאנִים. יבוא היום, כאשר למרבית האנשים מספר המרכזים יגיעה ל-12, וניתן לדמיין אז את הַמֻרְכָּבֻת, משום שצריך להוסיף את התכונה הקוונטית, כך יהיה גלגל מחוץ לגלגל.

הִתְפַּתְּחוּת נוֹסֶפֶת בָּאֱנוֹשׁוּת

זו הדרך בה התכונה הקוונטית פועלת באבולוציה, בדברים רוחניים, כמו גם בדברים ביולוגיים, כמו גם בתודעה. הקורא עדיין רואה פשוט את ההתקדמות הטבעית, של הגזע שהחליט להתקדם קדימה, לשלמות גבוהה יותר של החיים, בסופו של דבר. התרבויות הקדומות מסבירות, זה ישקף עצמו יחד עם חשיבה גבוהה יותר בממשל, חשיבה גבוהה יותר בעסקים, בְּאוֹסֶף של מדינות שלעולם לא יחשובו עוד לצאת למלחמה.

אוסף המדינות יראו את הישרדותן כחלק מהגלקסיה, בִּמְקוֹם פשוט רק את כדור הארץ הכחול. אנשים לא יכולים לברוח, כי זה יגיע הרבה יותר מהר ממה שהקורא חושב. מה שיבוא, הוא יגדיל את הַמּוּדָעֻת של הקורא לעצמו, ירכיב את כדור הארץ לתודעה שונה, והקורא לא יפחד מכך. מה שמגיע הוא מיטיב, מה שמגיע הוא יפה.

דברים אלה קשה לַקּוֹרֵא לדמיין, אבל ניתן לדבר עליהם בגלוי עכשיו, בעוד שלפני 2012 היה זה נשמע מטופש, כי פשוט היה יותר מידי חושך מסביב לשינוי הזה שהאנושות עברה. אנשים יראו את התקשורים מתחילים להשתנות, הם נפתחים לנופים חדשים, זה יאמר להם דברים כדי שיסתכלו קדימה, דברים גדולים בהרבה מאי פעם.

סיכום

תרבות מפותחת, הוא דבר שתלוי באיך מגדירים אותה, כי מעולם לא הייתה תודעה גבוהה יותר, מאשר זו בכדור הארץ עכשיו. תרבויות מפותחות, עשויות להיות מפותחות בדרכים רבות, מפותחות ברעיונותיהם, מפותחות אולי בטכנולוגיה שלהם, ואכן הם היו, אבל לא מפותחות בהתעוררות למה שבתוכם. מה שהביא לְהַכְּחָדָתָם בצורה כמעט בלעדית, היה שהם לא קידמו ופיתחו את הרוחניות, הם נתקעו בטיפוח הברק, וכך הגיע הרגע בו הם פגעו בקיר. ללא דרגה גבוהה של תודעה והתעוררות, הם נָטוּ להשמיד זה את זה.

זה המקום בו האנושות הנוכחית הייתה, האם הקורא מודע לזה? עליו לחשוב על הנבואות בזמן בו הוא נולד. הנבואה האומרת שהאנושות לא תצליח, כי היה לה כְּלֵי נשק שהבטיחו שהיא לא תצליח, כולם הפנו את נשקיהם זה לזה.