מבוסס על מסר מתרבויות קדומות

עתיק-יומין

”כאשר עבר והווה נפגשים ויוצרים מציאות…“

אֵל-שַׁדַּי בַּתָּנָ"ךְ

שלום לכם,

"כל אדם עליו להשתמש בהבחנתו, ולקבל רק את מסרים המהדהדים, ולדחות את אלה שאינם מהדהדים עם הלב הפנימי".

תרבויות קדומות מָסְרוּ, כל אדם טרם החשיפה למסר, עליו להפעיל את הבחנתו במרחב התודעה, ולקבל רק אותן המחשבות המהדהדות עם הלב הפנימי.

בכתבים המקראיים ובתנך יש שפע של ישויות עוצמתיות המתנגשות זו בזו, בתחרות על משאבים והגמוניה, ויש להם גם בסיסים גאוגרפיים. לכן יש את האחד של מצרים, האחד של האמורים, האחד של האבות במסופוטמיה, האחד של עֶקְרוֹן, והתחרות בין יְהַוֶּה לאחד העוצמתי של עֶקְרוֹן.

יש רגע בספר דניאל פרק י', וַיֹּאמֶר, הֲיָדַעְתָּ לָמָּה-בָּאתִי אֵלֶיךָ, וְעַתָּה אָשׁוּב, לְהִלָּחֵם עִם-שַׂר פָּרָס; וַאֲנִי יוֹצֵא, וְהִנֵּה שַׂר-יָוָן בָּא. אֲבָל אַגִּיד לְךָ, אֶת-הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת; וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי, עַל-אֵלֶּה, כִּי אִם-מִיכָאֵל, שַׂרְכֶם.

מיכאל הָאֶחָד העוצמתי הלוחם מופיע ואומר, היו לי רגעים נוראים להגיע לכאן, כי הייתי צריך לצאת לקרב עם האחד העוצמתי של פרס, לכן כולם קשורים לאזורים גיאוגרפיים.

כל זה מחזק את התמונה של מושבות אנושיות, הנשלטות על ידי האחד העוצמתי שלהן. בני האדם נשלחים למלחמה זה נגד זה בשם האחד העוצמתי השונה, נאבקים אחד בשני על פרויקט כדור הארץ, ופרויקט האנושות.

במשך מאות ואלפי שנים אנשים ברחבי העולם פנו לתנ"ך, כדי לקבל מידע על האלוהים. אולם קיימת גם פרשנות שונה בתכלית בחיפוש אחר המשמעויות השורשיות של מילות מפתח בכתבים הקדומים, וניתן למצוא סיפור אחר לגמרי, בעל השלכות עצומות, על הבנת המין האנושי ואת מקומו ביקום.

במשך יותר מאלפיים שנה, הקוראים פירשו את הכתובים הקדומים של התנ"ך כסיפורי אלוהים, נרטיב שבו האלוהים יוצר את השמים ואת הארץ, הצמחים וחיי החיות, ובסופו של דבר את המין האנושי.

הסתרה רבת שנים בתרגום שגוי, מראים שמשמעות השורשית של סדרת מילות מפתח בתנ"ך, חושפות שכבה מוקדמת יותר של מידע שונה מאוד, מסיפור האל הקשור לתנ"ך. המראה הפשוט החבוי בְּדַפֵּי בראשית, הוא נרטיב עתיק עוד יותר, כזה הפותח מחדש את כל סיפור התחלת המין האנושי.

העריכה הסופית של הכתבים העבריים נעשתה אי שם במאה ה-6 לפני הספירה. המקום שלראשונה נתקלים בשם יְהַוֶּה הוא בראשית יז', וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהַוֶּה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי–הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים. וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד. וַיִּפֹּל אַבְרָם, עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לֵאמֹר.

כאשר אַבְרָם היה בן 99, הופיע יְהַוֶּה לְאַבְרָם והציג עצמו אני אל-שדי, ביקש שילך לפניו ויהיה תמים, ואז הוא מופיע כאלוהים שיעשה את שלו כברית ביני ובניכם, וארבה אותך מאוד.

ניתן לראות שהכותב משווה את יהוה לאל-שדי, יְהַוֶּה מופיע ואומר אני אל-שדי. יש לזכור שהשם יְהַוֶּה לא התגלה טרם זמנו של משה בעידן מאוחר הרבה יותר מעידן אברהם, אז מדוע יְהַוֶּה מופיע בטקסט. שוב זה רֶמֶז, שקוראים לא את הסיפור המקורי.

מישהו אחרי זמנו של משה, שידע את שמו של יְהַוֶּה מַסְפִּיק מְחַדֵּשׁ את הסיפור הזה, הוא משתמש בשם שנחשף מאוחר יותר, וזה נעשה כדי להדביק את יְהַוֶּה לתוך הטקסט. כך הקורא יתפוס את יְהַוֶּה כמעורב מהתחלה.

נקודה זו מוצגת בצורה נחרצת ביציאת מצרים, ספר שמות פרק ו' פסוק ג', וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב–בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהַוֶּה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.

הכותב אומר, שהאל הזה דיבר עם אל משה ואמר לו, אני יְהַוֶּה שנגליתי לאברהם יצחק ויעקב כאל-שדי, אבל את השם יְהַוֶּה הם לא הכירו.

הכותב מסביר, מדוע השם יְהַוֶּה שאחרי תקופת משה, מופיע לפני תקופת משה, והוא משווה את שני השמות האלה. הכותב אומר שזו אותה ישות יְהַוֶּה ואל -שדי, הם שני שמות לאותה ישות, ומכאן ניתן להבין שיְהַוֶּה הוא ישות ולא אלוהים.

ההתרחשות הבאה של אל-שדי בבראשית כ"ח, קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ. וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ–לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.

כאשר יצחק קורא ומברך את בנו יעקב, הוא קורא את הברכה הנאמרת על אברהם אביו. יצחק קורא ליעקב, מברך אותו, ומחייב אותו לקחת אישה מבנות לָבָן אחי אימו, ואל-שדי יברך אותו ויפרה וירבה אותו.

מערכת היחסים הזו עם ההבטחה של אברהם ואל-שדי, היא מופעלת על שושלת המשפחה שלו לאורך הדורות. לכן תחום השיפוט של אל-שדי, אינו רק תחום גאוגרפי, אלא גם על קבוצת אנשים.

דבר זה חוזר שוב גם בפרק עם אל-עליון, בו הבכיר ביותר מבין האלוהים מחלק את האנשים לקבוצות, כדי לתת לאחדים העוצמתיים השונים.

זו קבוצת אנשים שאל-שדי ישלוט בה, כמו כן הרעיון מהדהד שהאחד העוצמתי השולט באנשי עֶקְרוֹן, הוא מכונה על ידי יְהַוֶּה בִּבְדִיחוּת לועגת אדון הזבובים.

תושבי מצרים נשלטים על ידי האחד העוצמתי, אנשי מסופוטמיה נשלטים על ידי האחד העוצמתי של מסופוטמיה, האמורי הנשלט על ידי האחד העוצמתי מהאמורי, ולכן יש את כפל ההיבט.

זה לא רק שלכל אחד עוצמתי יש אזור גיאוגרפי, אלא יש לו שליטה מלאה על בני האדם החיים על האדמה הזו. זהו רעיון די מעניין, כי זה חזר על עצמו במהלך ההיסטוריה האנושית, אם אתה בעל האדמה, אם אתה המלך או השליט, אז אתה הבעלים של האנשים החיים על אדמה זו.

הרעיון הזה חוזר על עצמו בסיפורים כאלה, בו החזקים שולטים על המושבות האנושיות שלהם. כאשר אַבְרָם היה בן 99 מופיע יְהַוֶּה בפניו, ואומר לו אני אכרות את בריתי ביני ובינכם, וארבה אתכם מאוד.

הרעיון הגיאוגרפי חוזר על עצמו בצורה דרמטית למדי, וזה באמת מניע את הרעיון שאל-שדי הוא סוג של ישות. בספר מלכים א' פרק כ', פסוק כג, חלק מהטקסט המופיע מציין את האחד העוצמתי מההרים, וְעַבְדֵי מֶלֶךְ-אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו, אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם עַל-כֵּן חָזְקוּ מִמֶּנּוּ, וְאוּלָם נִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר אִם-לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם.

האם הכוונה לאחד העוצמתי מהמישורים, ממישורי המדבר? אותה שאלה הייתה בראשם של שְׁכֵנֶי עַם ישראל לפני אלפי שנים. וְעַבְדֵי מֶלֶךְ-אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם, האם הכוונה ליחיד ולא לרבים? הוא מתכוון לאלוהי עַם ישראל? הוא מתכוון ליְהַוֶּה? האל שלהם הוא אל הגבעות או של ההרים?

זו הסיבה שהם היו חזקים יותר, והאחרים הפסידו בקרב נגדם בהרים. אולם אם נילחם בשטח בטח לא נהיה חזקים מהם, אז יש את האקדח המעשן, ארם הסורים הבינו שאל-שדי הכוונה לאלוהי ההרים, וזו הסיבה שהם ניצחו בהרים.

אם נוכל למשוך אותם אל המישורים, מחוץ למגרש הביתי שלו, הוא יהיה בעמדת נחיתות ונוכל לנצח אותם. וְאַתָּה תִמְנֶה-לְךָ חַיִל כַּחַיִל הַנֹּפֵל מֵאוֹתָךְ וְסוּס כַּסּוּס וְרֶכֶב כָּרֶכֶב וְנִלָּחֲמָה אוֹתָם בַּמִּישׁוֹר אִם-לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם וַיַּעַשׂ כֵּן.

שוב זה מחזק את התמונה הזו של מושבות אנושיות הנשלטות על ידי האחד העוצמתי שלהן, והאנשים נשלחים החוצה למלחמה אחד נגד השני בשמם של האחד העוצמתיים.

שורת המחץ לסיפור הזה, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהַוֶּה יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם אֱלֹהֵי הָרִים יְהַוֶּה וְלֹא-אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא וְנָתַתִּי אֶת-כָּל-הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהַוֶּה, יְהַוֶּה נעלב מאוד שלא העריכו וזלזלו בו.

יֶשְׁנָהּ דו מַשְׁמָעוּתִיּוּת מעניינת, משום שהוא נעלב כי הסורים חושבים שהוא מעצמה אזורית, או הוא נעלב כי הם חושבים שהוא לא יכול לנצח אותם במישור. כך או כך הוא אוצר, "הם חושבים שאני לא יכול לנצח אותם במישור, אני אראה להם", והסיפור מתגלגל משם.

נראה שאל-שדי או יְהַוֶּה היו אחד העוצמתי מההרים ולא אחד מהעוצמתי במישור. דבר זה מחזק את הרעיון שזהו אינו דימוי טרנסצנדנטי של אלוהים, אלא מעצמה אזורית הנמצאת בתחרות עם מעצמות אזוריות אחרות.

זו הדרמטיזציה של התוצאות של אל-עליון, המפקד העליון העוצמתי שחילק אדמות שונות וקבוצות אנשים שונות לאלוהים שונים. התובנה שעולה סביב אלוהים, אל-עליון, יְהַוֶּה ואל-שדי באמת מחזקות זו את זו, בציור תמונת העולם של האבות העבריים.

עולם האבות העבריים, הוא עולם של ישויות עוצמתיות שמתנגשות זו בזו על פרויקט כדור הארץ, פרויקט האנושות. אל-שדי הוא אחד מהישויות האלה, הוא לא ישות כל יכולה, לא האל הנצחי, לא האל הכול יכול, אלא אחד ממגוון ישויות מתקדמות ששלטו על אבות האנושות.

האם כל המילים שתורגמו בתור אלוהים, אולי לא היו צריכות להימצא בכתובים? ייתכן שאם יישארו השמות לא מתורגמים בכתובים, ותינתן התייחסות לסיפורים עצמם, אז יתחיל להיוותר עולם עתיק מאוד, מעניין שֶׁמְּאַתְגֵּר הַרְבֵּה מהנחות היסוד לגבי האנושות, האל, ומקום האדם ביקום.

ניתן למצוא גם בעריכה הסופית של התנ"ך, ריבוד תיאולוגי יפה ומעמיק על גבי הטקסטים הקדומים. למרבה הצער, תרגום שגוי של זיכרונות טראומטיים של האבות, כאילו היו אלה מפגשים עם האלוהים, היא בחירה עם השלכות מרחיקות לכת.

אמונה באל הֶירִכְכִי אַלִּים, קסנופובי-שונא זרים, היא הייתה תפיסה מקובלת במשך עידנים, כדי להצדיק מלחמות אלימות וסוגי התעללויות.

אולם הנאמנות שכתבי היד הקדומים אצרו בתנך העברי, על ידי אינספור דורות של כוהנים וסופרים, מאפשרת לדור הנוכחי לחזור אל העובדות המרתקות האלה בפרהיסטוריה של האנושות, ולשאול איך ניתן לתרגם אותו אחרת כדי לגלות, וכדי לדעת את האמת על ההיסטוריה הקדומה.