מבוסס על מסר מתרבויות קדומות

עתיק-יומין

הלוחות לבריאת העולם
ההיסטוריה הנסתרת של היקום

”כאשר עבר והווה נפגשים ויוצרים מציאות…“

הַדִּבֵּר הָרְבִיעִי, זְכֹר אֶת יוֹם

שלום לכם,

"כל אדם עליו להשתמש בהבחנתו, ולקבל רק את מסרים המהדהדים, ולדחות את אלה שאינם מהדהדים עם הלב הפנימי".

הַדִּבֵּר הָרְבִיעִי

✗ בספר שמות, פרק כ', פסוק ז', זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.

מָוֶת לְמַפְרִיעַ מְנוּחַת יַהֲוֵה בַּשַּׁבָּת

ב-2 הפסוקים הבאים, יַהַוֶה מודיע, שהיום השביעי השבת הוא יום מנוחה עבורו, כל מי שיעשה מלאכה ביום המנוחה של יַהַוֶה יומת.

דוגמה ראשונה, יום השבת הוא יום מנוחה ליַהַוֶה, וכל מי שיעשה מְלָאכָה, ויפריע את מנוחתו יומת.

✗ ספר שמות, פרק ל"א, פסוק ט"ו, שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, קֹדֶשׁ לַיַהַוֶה, כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת.

דוגמה שנייה, חוזר שוב, יום השבת הוא יום מנוחה ליַהַוֶה, וכל מי שיעשה מלאכה, ויפריע את מנוחתו יומת.

✗ ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק ב, שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיַהַוֶה, כָּל־הָעֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה יוּמָת.

שישה ימים בשבוע אפשר לעבוד, ויום השבת הוא יום מנוחה ליַהַוֶה בכל המושבות, המקומות.

✗ ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג', שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא־קֹדֶשׁ, כָּל־מְלָאכָה לֹא תַּעֲשׂוּ, שַׁבָּת הִיא לַיַהַוֶה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.

מקור catholic-daily-reflections

שְׁמִירַת כָּל הָעַמִּים עַל מְנוּחַת יַהֲוֶה בַּשַּׁבָּת 

יַהַוֶה מודיע, שגם האנשים שלא מבני ישראל, עליהם לשרתו להיות לעבדים לו, ולשמור על השבת של יַהַוֶה, כפי שבני ישראל עושים.

✗ ספר ישעיהו, פרק נ"ו, פסוק ו, וּבְנֵי הַנֵּכָר, הַנִּלְוִים עַל־יַהַוֶה לְשַׁרְתּוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת־שֵׁם יַהַוֶה, לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים, כָּל־שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

קִיּוּם פֻּלְחָן בְּבֵית יַהֲוֶה בְּשַׁבָּת

יַהַוֶה מבקש מבני ישראל, שעליהם להגיע בכל יום שבת למקום מושבו, ולהשתחוות לו.

✗ ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוק כ"ג, וְהָיָה מִדֵּי־חֹדֶשׁ בְּחוֹדְשׁוֹ, וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבָּתוֹ, יָבוֹא כָל־בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנַי, אָמַר יַהַוֶה.

עֹנֶשׁ מָוֶת בְּקִשּׁוּשׁ עֵצִים בַּשַּׁבָּת

דוגמה לעונש מוות, לאיש שלא שמר על השבת של יַהַוֶה בַּדִּבֵּר הרביעי. אדם מישראל שקושש עצים ביום השבת, יַהַוֶה ביקש את מותו בייסורים ארוכים.

✗ ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ב, וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. ל"ה, וַיֹּאמֶר יַהַוֶה אֶל-מֹשֶׁה, מוֹת יוּמַת הָאִישׁ, רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים, כָּל-הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. ל"ו, וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים, וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יַהַוֶה אֶת-מֹשֶׁה.

האם ייתכן, שהמטרה הנסתרת, בַדִּבֵּר זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, היא למעשה לא להפריע את יום המנוחה של יַהַוֶה, ולהגיע להביא לו מזון?