מבוסס על מסר קויאן יין

עתיק-יומין

בראשית ברא הבורא
ההיסטוריה הנסתרת של היקום

”כאשר עבר והווה נפגשים ויוצרים מציאות…“

הַחֶמְלָה

שלום לכם,

"כל אדם עליו להשתמש בהבחנתו, ולקבל רק את מסרים המהדהדים, ולדחות את אלה שאינם מהדהדים עם הלב הפנימי".

קְּוֶיְאן יֵין מסרה, פירוש השם, הוא "זו השומעת את צלילי העולם" או "זו הַצּוֹפָה על העולם מלמעלה". כל הנחשף למסר עליו להשתמש בכושר הבחנתו הפנימית, כשהוא נחשף לצורות החשיבה המובעות.

מַהִי הַחֶמְלָה בֶּאֱמֶת?

אנשים משתמשים בחֶמְלָה, ומשתמשים בה כרומנטיזציה של החֶמְלָה. פעמים רבות בתרבויות המודרניות, תפיסת החֶמְלָה היא משהו שיכול להציל הכול, לרפא הכול, למנוע הרס ולמנוע אכזריות.

הדבר דומה לסרטים הנצפים במסכים, כשאנשים פשוט רוצים סיום טוב, והופכים את החֶמְלָה לרומנטית. כאשר אדם עושה זאת, זה בא מתוך כוונה לשנות את הדרך הנבחרת, או לתפוס את האחר כקורבן של משהו שהוא לא בחר.

חֶמְלָה רומנטית יכולה להיות דימוי של תחושה, שמושיע צריך להיוולד לתוך העולם, ואז למות לתוכו למען האהבה לאחר. כמו כן, כשמישהו אחר אומר לאדם, שהוא עשה עוול, שהוא חטא, שהוא לא היה ראוי מתוך דחף טבעי.

החֶמְלָה הכוזבת הזו, היא לא יכולה להתקדם אל חוכמת המאסטרים חוכמת הבודהה הגדולה של החֶמְלָה האמיתית, הנמצאת שם בכל הרגעים ובכל הזמנים, מבלי לספק כוח או להסירו.

ניתן לראות שהחֶמְלָה אינה קשורה לכוח, חֶמְלָה עוסקת בעזרה של הנפש, של הגוף ושל הלב. תוצר הבריאות, היא תוצאה של ויתור על כל הרצונות של אדם, להציל אדם אחר מעצמו.

אֵיךְ נִתָּן לְהָבִין חֶמְלָה?

ניתן להבין חֶמְלָה, על ידי מתן הזדמנות לכך. חֶמְלָה קשורה קשר עמוק לאופי של היכולת לראות אמת, תוך שימוש בחוכמה הרכה והשקטה.

ההבחנה מתעוררת מהר מאוד, אפילו ללא כאב. ההבחנה היא כל כך רכה, כמו לחישת הדבורה המזמזמת ליד האוזן, בתנומת קיץ על הדשא. זה מרגיש כאילו חייבים להכיר בזה, אבל אז זה נעלם והמוח לא ממש יכול לתפוס את זה.

חֶמְלָה היא הקול הרך, שמגיע במהירות ואומר פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת לקשיש מאחוריך או לפניך. חֶמְלָה אומרת לעצור את מה שאתה עושה לרגע אחד, כדי לתת מענה לצרכים של אחר, ואז להרגיש ששפע האהבה הוא שהצרכים שלך מטופלים בנתינה כזו.

ניתן לראות את הסיבה, שבגללה קשה לאנשים בעולם הזה, בזמן הזה לתרגל חֶמְלָה. מהסיבה שהאדם עסוק באופן הרסני מידי במחשבה הלא טבעית המולדת, שהאחים והאחיות שלו מתנהגים בצורה נוראית, והמוח שלו קשור עמוקות לטבע התפיסה האנושית שלו, שקוראת לו לצדק.

הצלה הוא הצד השני של הצדק הזה, אין אתה יכול להציל את עצמך או אחר מעולם שלא קיים, אך זה מרגיש לך כאילו האחים והאחיות שלך מתנהגים באכזריות, בטירוף.

אפילו אתה לא יכול לרפא אותם, אלא אם תתחיל לתפוס את השפיות בתוך ליבם. גם אם אתה קולט שהם מייחלים לכך, זו לא התחלה ראשונית לְרִפּוּי.

אֵיךְ נִתָּן לַחֲמֹל יוֹתֵר

איך ניתן להפוך להיות אנשים חומלים יותר? ניתן להסתכל על המאסטרים הקדומים, והיה דבר אחד שכולם לימדו, וזה היה השלווה, ויש להכיר ששלווה היא לא יעד להשגה.

השלווה, היא לא שביל לצעוד בו, זה לא מקום ללכת אליו, או משהו לאחוז בִּפְנִים או מבחוץ. השלווה היא כשאתה יכול להתאמן בהסתכלות שלווה על האנושות, כאחים ואחיות שלך.

כאשר אתה יכול לתרגל הסתכלות עליהם בחֶמְלָה, הבורא יתחבר במהירות אל ליבך, כמו זרימת מים עוצמתית, כמו נהר הנילוס. כך תרגיש הכרת תודה רבה בליבך, ותכיר שחֶמְלָה היא מתנתך לבורא, ושאתה לא יכול בלעדיה, זה בלתי אפשרי להיות בלעדיה.

כמו כן, ניתן לשלוח אהבה ללב כשנמצאים בצער, לראות שהחֶמְלָה היא לא פטריארכלית היררכית. בנוסף, להתחיל לשים לב שאנרגיה פעילה זִכֶרִית, היא יכולת ההנעה בעולם הקיים.

כאשר אדם מאמין, שהוא מחזיק ביכולת להיוולד ולמות זה הֲזִכְרִי, זו פעולה שתמיד זזה ומשתנה, וכך הוא יוצר שינוי דרך האנרגיה הַזְּכָרִית הזו.

האנרגיה הנקבית, היא עדיין זזה בו זמנית בקצב, כלומר חלקיק זז כמו טפטוף של ברז, ועוד לפני שהאדם יודע, יש לו כיור מלא אהבה. אולם בכל זאת, המוח יגיד לו, אתה חייב שיהיה לך כיור מלא באהבה, מבלי טפטוף הטיפות בדרך.

פשוט יש להתחיל בקטן, אם תוכל לתת חֶמְלָה כלשהי, בלי כוונה לקבל ממנה כלום. זה הצעד הראשון בתרגול אהבה ללב דואב, פשוט לשלוח אליו חֶמְלָה, ולקבל חֶמְלָה מהאם האלוהית, כוכב ראשון.

אתה יכול להרשות לעצמך, להביא שמחה למחשבה על פחד, להביא חֶמְלָה למחשבה על צער, להכניס כוח למחשבה על הסבל.

פשוט לומר שֶׁצַּעַר, פַּחַד וְסֵבֶל הן אשליות, זו לא חֶמְלָה לומר ללב מָלֵא צער של ילד. ולמה לא לציין את המובן מאליו, שהאשליה היא דרך הלב של הילד הפנימי שלך.

האם זה הרגיש טוב יותר, האם זו פצצת ריפוי, עבור כל אחד תמיד לאורך הדורות? כנראה שלא. חשוב להבין שחֶמְלָה, היא לא לזרוק את האמת הקשה בפניו של ילד, ולחשוב שבמידה מסוימת הציות לליבת החֶמְלָה, כאילו היה צף ומוחזק בזרועות הבורא.

חֶמְלָה היא לנטוש על כל האמון שיש לך בפנים ושל עצמך, באותו אופן שהיה קורה, אם היית טובע עמוק לתוך המים במרכז האגם.

הנס היחיד שיכול להתרחש עבורך ברגע זה, הוא הדממה לשחרר את המאבקים, את המאמץ, את חבטת הידיים והרגלים ואת הידוק השרירים. כך היית מזהה שאם לא היית מרפה, היית מותש והגוף היה חדל.

בכל זאת ישנה החזקה טבעית של האם האלוהית והאב האלוהי במימי החֶמְלָה. כשאתה משחרר את המתח בגוף ובנפש ופשוט נאחז, אז אתה שם לב שהגוף נושא את עצמו, וזה הטבע של איך אתה יכול להימצא כשאתה בצער.

כאשר אתה לא מרגיש חֶמְלָה, אלה ששפטת כלא תמימים, הם האנשים שהכי זקוקים לחֶמְלָה. כאשר אתה יכול לזהות את האמת הזו, אתה תמיס את הנוקשות סביב ליבם.

לא משנה התוצאה של השאיפה שלך, חֶמְלָה היא לא מאמץ, זו לא פעולה, היא אפילו לא מצב נפשי. חֶמְלָה זו מהות שעולה, כששני אנשים או יותר מזהים שהם אהובים, ואמונה זו יכולה להיות הכלי לזכור את הכשרות והערך שלהם.