מבוסס על מסר מתרבויות קדומות

עתיק-יומין

הלוחות לבריאת היקום
ההיסטוריה הנסתרת של היקום

”כאשר עבר והווה נפגשים ויוצרים מציאות…“

עָצְמַת הַדּנ"א-חלק א'

שלום לכם,

"כל אדם עליו להשתמש בהבחנתו, ולקבל רק את מסרים המהדהדים, ולדחות את אלה שאינם מהדהדים עם הלב הפנימי".

הדנ"א ככונן אחסון

הדנ"א הוא אֶמְצָעִי אחסון, במילים אחרות הוא כונן קשיח, האדם הוא כונן קשיח מהלך, בגוף אדם. זה מדע, זו סקירה מדעית.

1 גרם של דנ"א מספיק, כדי לשים טיפה קטנה על קצה האצבע, הוא יכול לאחסן 700 טֵרָה-בייט של נתונים. לא מדובר על נתונים אֶתֶרִיִּים או נתונים מיסטיים, אלא מדובר על אפס ואחד אמיתיים, שגורמים לטלפון שלך לעבוד, ולגרום למחשב שלך לעבוד.

ניתן לאחסן ביט של אפסים ואחדים של נתונים, אפסים ואחדים ניתן לאחסן בדנ"א. אז המדענים, הראשי ג'ורג' צ'רצ'אנד, וקריס שורי, אלו שני מדענים שלמעשה עובדים ביחד וגילו את זה.

הם הוֹרִידוּ את הספרים שלהם, אחד מהספרים האלקטרונים שלהם אל הדנ"א, ואז הם העלו אותו מהדנ"א בחזרה לַשָּׁרָת.

האם ניתן לקודד פיסות מידע דיגיטליות ישירות לדנ"א, ולהעלות אותם שוב? מה זה אומר? ובכן, אנחנו כונני USB שהולכים, פשוטו כמשמעו.

לאחר מכן, הם לקחו את אותו ספר אלקטרוני, הורידו אותו שוב לדנ"א, ואמרו, בוא נראה כמה רחוק אנחנו יכולים ללכת. כך הם שיכפלו את הספר 70 מיליארד פעמים ב-1 גרם של דנ"א.

70 מיליארד עותקים של ספר אלקטרוני בגרם אחד, הם העלו כ-433 פֵּטַה-בייט של נתונים. תחשוב על זה, בטיפה זעירה אחת בתוך הגוף שלך עכשיו, אתה יכול לאחסן 13.5 מיליארד שנים של נתונים.

למרבה האירוניה, זה בן כמה היקום. אז אתה היקום, יש לך את כל המידע מאוחסן בגוף שלך מתחילת הזמן, ועד לרגע הזה ממש בְּתוֹכְךָ.

כאשר אנשים אומרים שהיקום נמצא בך, זה לא רק צורת דיבור, למעשה היקום באמת נמצא בך. כל פיסות הנתונים והחלקיקים, כל פיסות החלקיקים מֶמֻּחְזָּרִים שוב ושוב.

כל האטומים ממוחזרים, הכול ממוחזר, כל מה שהיה כאן מהתחלה, נמצא כאן עכשיו. שום דבר לא התווסף, שום דבר לא הוסר. בשל החוק הראשון בתרמודינמיקה, לא ניתן להשמיד אנרגיה, אלא זה הולך להשתנות.

אתה פשוט כאן עכשיו בצורה הספציפית הזו, ברגע הספציפי הזה, אך כל המידע בדנ"א שלך יחזור חזרה. אם יהיה לך יכולת פענוח, זה יאפשר לך לְגַלּוֹת זאת.

ניתוק הדנ"א להצטמצמות התודעה

זו הסיבה, שהאנונאקי, היצורים דמוי-אדם האטלנטיים האלה, שהגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק, הם שינו גנטית את ההומיניד הקיים. הם לא יצרו אנשים, הם שינו אנשים.

זה אחד מהדברים הגדולים שאנשים אומרים, אוהה האנונאקי יצר אותנו, אך זה לא ממש. אם היית מנתח את הטקסט, ואין המדובר על הטקסט הַשּׁוּמֵרִי, יש צורך להיכנס לכמה גרסאות שונות של טקסט.

האֵנוּמָהּ אֵלִישׁ והפרק השביעי של היצירה, אפוס אַטֶרַאהַאסִיס, אפוס גילגמש. כשתיכנס ללוחות הברקת, אתה תגלה שכבר היה כאן הומיניד והוא עבר שינוי גנטי.

הומיניד היה בן דּוֹד שלנו, לפני שהתקיים ההומו-סאפיינס. מה הם עשו לנו, כדי להפוך אותנו לגזע העבדים הזה, כדי לעשות את כל עבודה עבורם?

הם ניתקו את הדנ"א שלנו, לזה קראנו עכשיו, דנ"א זבל. זה לא זבל, זה דנ"א לא מחובר, למה הם ניתקו אותו? כי בני הדודים שלנו, שלא כמו שלימדו אותך, הם היו הרבה יותר חכמים מאיתנו.

בני הדודים היו חכמים יותר מאיתנו, ולא מדובר על יותר טכנולוגיים. מדובר על חכמים יותר מבחינה רוחנית, יותר בהתאמה לטבע, יותר בהתאמה ליקום, יותר בהתאמה לכוכב עצמו, לתדר הַתְּהוּדָה הַשַּׁמָאנִי של כדור הארץ.

היה להם גם מוחות גדולים יותר שהוכחו, כי נמצאו הגולגולות בכל רחבי כדור הארץ.

מקור התמונה sciencedirect

היה להם, כנראה בגלל שהמוחות גדולים יותר, היו ככל הנראה בלוטות אצטרובל גדולות יותר, שזו האנטנה הרוחנית שלך. לכל בני האדם כרגע, יש מיליארדי קריסטל מַגְנֵט במוח שלנו, אנחנו אפילו משתמשים בהם.

כנראה הייתה להם גישה לקריסטלים המגנט שלהם, וזה מה שהצבים משתמשים בהם, כדי לנווט באוקיינוסים, כדי לחזור למקום שבו הם הולכים להטיל את הביצים שלהם.

מקור התמונות movementecologyjournal

ציפורים עפות לדרום בחורף וכן הלאה, כולם משתמשים בשדה המגנטי.

ובכן, יש לנו את אותה יכולת, אבל כרגע נותקנו מהשימוש בזה.

אם צונמי מגיע ליבשה, עוד לפני שהוא פוגע, כל חיות הבר רצות אל ההרים שבגבעות.

אתה אף פעם לא תראה חיות בר נסחפות בצונמי, אבל אתה רואה אנשים. אנחנו נשארים שם בחוץ, ואנחנו נשארים, רואים שהצונמי מגיע.

.

קיצור תוחלת החיים

אז ניתקו אותנו, הדנ"א שלנו נותק, התודעה שלנו הצטמצמה. הדבר הוכח כבר מדעית, וגילו "שג'ן הפולחן" היה מוטבע בגנום האנושי.

המדענים לא יודעים מי עשה את זה, אבל הם יכולים להגיד לך שזה היה לפני 200,000 שנה לערך. באותו הזמן הם גילו שהכרומוזום מִסְפָּר 2 בגוף האדם הוצא החוצה, התמזג יחד, והונחו שני מכסי טלומרים בכל קצה.

שוב, זה משהו שנעשה במעבדה, והודו על כך המדענים מהזרם המרכזי. אבל הם לא מצליחים להבין מי עשה את זה. הם יכולים להגיד לך רק מתי, אה, לפני 200,000 שנה לערך.

ובכן מה אומרים הלוחות? לפני 200,000 שנה, הם שינו לראשונה את ההומיניד הקיים על הפלנטה הזו. מדען הרווארד באמריקה גילה זה עתה, שבתנאים הבתוליים ביותר, בן אדם יכול לחיות כמה שנים? 120.

זה אומר אותו הדבר בתנ"ך. סֵפֶר בראשית, פרק ו, פסוק ג', וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא־יָדוּן רוּחִי בְּאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

זה אומר אותו הדבר, בטקסט השומרי. זה אם כל האורגניזם המהונדס גנטית, הזרעים הגנטיים והבשר המעונה וכל שאר הזיהומים, כך שבתנאים בתוליים ביותר, אנחנו צריכים לחיות עד 120 שנה.

מדוע אנשים מתים בגיל 120 שנה וּפָחוֹת? מה הסיבה? זה הרגע שהם באו, ונעשה שימוש בכרומוזום מספר שתיים ומכסיי הטלומרים. הם הבינו שמכסיי הטלומרים האלה הם חוצץ.

הם מאחסנים חומר ויוצרים חיץ, כשתאים והדנ"א משתכפלים, זה מאפשר לא לאבד מידע בהעברה, מכיוון שהגוף שלך מתחדש באופן עקבי שוב ושוב.

מקור brainkart

אבל היכן בחומר החוצץ, ובמכסים האלה הם נגמרים? זה הזמן שבו הגוף שלך מתחיל תהליך מוות.

אז שמו מכסים, שמו אזיקים עלינו. אם נסתכל על כמה מהטקסטים הקדומים, מקראיים או שומריים, לוחות הברקת, אפילו כמה מהספרים ההודים, תגלה שאנשים חָיוּ אלפי שנים.

נוּ, מה קרה? פתאום הֵם הפסיקו לחיות? אלה הם בני אדם, לא אֵלִים. בני אדם חיו אלפי שנים.

סֵפֶר בראשית, פרק ה, פסוק ה, וָיִּהְיּוְּ כָּל־יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר־חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת.

סֵפֶר בראשית, פרק ט, פסוק כ"ט, וְיִהְיוּ כָּל־יְמֵי־נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת.

סֵפֶר בראשית, פרק ה, פסוק ח, וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי־שֵׁת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת.

סֵפֶר בראשית, פרק ה, פסוק י"א, וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי אֱנוֹשׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת.

סֵפֶר בראשית, פרק ה, פסוק י"ד, וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי קֵינָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת.

סֵפֶר בראשית, פרק ה, פסוק כ"ז, וַיִּהְיוּ כָּל־יְמֵי מְתוּשֶׁלַח תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת.

כיום, המדע בזרם המרכזי רוצה לומר, הו, זה בגלל שהיה להם יותר חמצן, ואלו דברים לא הגיוניים. בני האדם עברו שינוי גנטי, בדיוק כמו הזרעים על הפלנטה.

בגלל זה, אז הם הלכו ואמרו, בסדר, בוא נסתכל על כמה עכברים. אז הם לקחו כמה עכברים מדענים בהרווארד, והם ניגשו למכסיי הטלומרים, הם חיברו רצף שמנע מהם להתכווץ או לאבד את חומר החייץ.

פתאום, העכברים האלה חיים פי שלושה מאורך החיים הרגיל שלהם. פי שלושה מאורך החיים הרגיל שלהם.

אז הם יודעים שה-דנ"א הוא אמצעי אחסון, והוא יכול לאחסן כמות עצומה של מידע, זה חשוב מאוד לך להבין. על 1 גרם של דנ"א 433 פֵּטַה-בייט, אבל זו כמות עצומה של מידע.

אולם, בואו ניקח את זה לשלב הבא. כעת, הם גילו שזיכרונות אפיגנטיים-תורשה בין תאית, יכולים לעקוף 14 דורות בתוך זיכרונות הדנ"א.

אז אתה תוהה למה אתה מרגיש פחד מזה, ופחד מזה, או שיש לך פוביה מזה או פוביה מזה, או שאתה מרגיש חזק לגבי זה, ולא כל כך חזק לגבי זה. זה לא בגלל שזה עובר במשפחה שלך, זה מכיוון שזה הדנ"א שלך.