מבוסס על מסר מתרבויות קדומות

עתיק-יומין

הלוחות לבריאת העולם
ההיסטוריה הנסתרת של היקום

”כאשר עבר והווה נפגשים ויוצרים מציאות…“

42 הָאִידֵאָלִים וְהַדִּבְּרוֹת שֶׁל מַא'עַתְּ

מסר אישי

אם אתה חושש מלהטיל ספק באמיתות העמוקות ביותר שלך, עליך לדעת שייתכן שהמידע הזה לא בשבילך.

אך אם החלטת להמשיך לקרוא, אז לפני שנתחיל לספר, קודם נסיר את חגורת הבושה. מתחילים…

הקדמה

42 חוקי המַא’עַתְּ (THE 42 LAWS OF MA'AT) נכתבו מלפני לפחות 2,000 שנה, טרם עשרת הדברות של משה משנת 1490 לפני הספירה. 42 הדיברות של מצרים העתיקה, "אידיאלים של מַא’עַתְּ", היו אחד המקורות העתיקים ביותר של אפריקה והעולם, להוראה מוסרית ורוחנית.

למעשה, 8 מתוך עשרת הדיברות שניתנו למשה, למעשה מקורן באידיאלים של מַא’עַתְּ. למרות זאת, הם נקברו במידת מה ב-2000 שנות היסטוריה, והוסתרו בפיצול הדתות.

42 האידיאלים של מַא’עַתְּ הם כל כך פשוטים, וכל כך יפים, הם מכסים כל מרחב בסיסי של מוּדָעוּת ותודעה גבוהה יותר, הם רלוונטיים היום, כאילו הגיעו היישר ממורה רוחני מודרני.

42 חוקי המַא’עַתְּ הם קבוצה של חוקים אלוהיים, שתומללו על ידי המצרים הקדמונים בסביבות שנת 2925 לפנה"ס. 42 החוקים, מתומללים בהירוגליפים על מגילה בשם הפפירוס של אני, והם התגלו בשנת 1888 בלוקסור, מצרים.

המצרים הקדמונים כתבו את ספרי המתים עבור מתיהם, כדי לעזור להם לנווט בהצלחה את דרכם בעולם התחתון, כדי להתאחד עם אלוהי המתים, אוזיריס.

ספרי המתים לא היו ספרים, כפי שאנו מכירים אותם היום. חלק גדול ממה שאנו מתייחסים אליו כעת כ"ספר המתים המצרי", הם כתבי חרטומים שהועתקו על פריטי קבורה, כגון ארונות קבורה, פסלונים, מגילות פפירוס ועטיפות מומיה, כדי לתת הנחיות ספציפיות לנפטר, כיצד לחצות את החיים שלאחר המוות.

42 חוקי המַא’עַתְּ כללו את הפרק ה-125 של ספר המתים המצרי, שנכתב עבור הסופר האהוב של המלך, אני.

האלה מַא’עַתְּ

מַא’עַתְּ הייתה האלה המצרית, שעמדה על ערכי האמת, הכבוד, הצדק, האיזון והסדר. היא תמיד מתוארת כשהיא לובשת נוצת יען בכיסוי ראשה, שסימלה אמת וצדק.

במיתוס הבריאה המצרי, מַא’עַתְּ נחשבת לעתים קרובות לילדת אל השמש, רע. אומרים שהיא נוצרה, כשהוא קם ממי הכאוס כדי לברוא את העולם.

מכיוון שמַא’עַתְּ הביאה סדר לכאוס, היא הייתה הרבה יותר מאלה עבור המצרים הקדמונים. היא ייצגה את עצם המושג של הרמוניה ואיזון, שהייתה האמונה העמוקה ביותר בחברה המצרית. אפילו הפירמידות הן עדות לכבודן, לאיזון, לסימטריה ולסדר, שנאמר כי הם בנויים על חוקי הגיאומטריה המקודשת.

תפקידו של המלך היה לקיים את המַא’עַתְּ, כי ללא מַא’עַתְּ, הוא יחליק לאנוכיות ותאוות בצע, והציוויליזציה תהיה חסרת סדר, חֲזָרָה לחושך ולכאוס.

תודעה קוסמית ומצרים הקדומה

למצרים הייתה אמונה עמוקה בקשר בין החול לקודש. לכל מעשה שאדם ביצע היו השלכות מטפיזיות, לא רק על עצמו, אלא על הקולקטיב.

תפיסת המַא’עַתְּ הייתה מרכזית בהכרעתם העמוקה, שחיי סגולה הם אלו שגרמו לחברה להתנהל בצורה חלקה. מושג זה בא לידי ביטוי, לאורך תרבויות רבות, "כמו מעלה, כך למטה", "כבעליונים, כך בתחתונים".

המצרים הקדמונים האמינו שכאשר הגוף מת, הנשמה נסעה קדימה, כדי למדוד את ליבו של האדם מול נוצת המַא’עַתְּ בהיכל האמת. אם הלב היה נמצא קל יותר מנוצת מַא’עַתְּ, הנשמה הייתה ממשיכה במסעה לחיי נצח.

אם הלב היה כבד יותר מהנוצה, הוא היה נשמט על הרצפה ונאכל על ידי אמוט (Ammut), 'הטורף', ומושלך לחושך. מבנים מטפיזיים דומים, כמו אמונה בקארמה, קיימים בדתות רבות כיום.

סך כל כובד הלב של האדם נקבע, על ידי קיום חֻקֵּי המַא’עַתְּ בחייו הארציים של הנפטר. חיי סגולה שניהלו תוך כבוד לעקרונות המַא’עַתְּ, היו שווים ללב ולא כבדים, ומכאן נסע לעבר חיי נצח. לב שהיה כבד, תוהו ובוהו ואי סדר נחשב רע לחברה, ומכאן גורש.

42 הלכות מַא’עַתְּ

42 חוקי המַא’עַתְּ מכונים לפעמים "הווידויים השליליים", או "הצהרת התמימות".

1. שלום לך, אַסָּךְּ-נמט (Usekh-nemmt), שיוצא מֵאֲנוּ, לא חטאתי.

2. שלום, הֶפְּט-קֶהְת (Hept-khet), שֶׁיּוֹצֵא קֶהְר-אהה (Kher-aha), לא ביצעתי שוד באלימות.

3. שלום, פֶנְטִי (Fenti), שֶׁיּוֹצֵא מְחַמֵּנוּ (Khemenu), לא גנבתי.

4. שלום, אֵם-חַיְבִּית (Am-khaibit), היוצא מקרנט (Qernet), לא הרגתי גברים או נשים.

5. שלום נֶהַ-הֶר (Neha-her), היוצאת מראסתא (Rasta), לא גנבתי תבואה.

6. שלום לך, רורותי (Ruruti), היוצא מהשמיים, לא רימיתי בַּמְּנָחוֹת.

7. שלום, אַרְפֵי-אֵם-כֶּת (Arfi-em-khet), שיוצא מְסַאט (Suat), לא גנבתי מהאלוהים, מֵהָאֵלִים או האלות.

8. שלום לך, נֶבַּהּ (Neba), שבא והולך, לא סיפרתי שקרים.

9. שלום, סט-קֶסַה (Set-qesu), שיוצא מְהֶנסָה (Hensu), לא סחבתי מאחרים אוכל.

10. שלום, אַטָּה-נְסרֵט (Utu-nesert), היוצא מֵהַטְ-קָא-פָּתַה(Het-ka-Ptah), לא קיללתי.

11. שלום, נֶכְּנַה (Nekhenu), היוצא מֵהֶקַּת (Heqat), לא אטמתי את אוזניי לדברי אמת.

12. שלום, קֶרְטִי (Qerrti), היוצא מְאֶמֵנְטֶת (Amentet), לא ניאפתי.

13. שלום, הָרְף-הף (Hraf-haf), היוצא ממערתך, לא גרמתי לאף אחד לבכות.

14. שלום בַּסְּטִי (Basti), שיוצא מבאסט (Bast), לא הרגשתי צער ללא סיבה.

15. שלום לך, טא- רֶטְיָּה (Ta-retiu), שיוצא מהלילה, לא תקפתי אף אחד.

16. שלום, אנם-סנפ(Unem-snef), היוצא מחדר ההוצאה להורג, אני לא רמאי.

17. שלום, אנם-בסק (Unem-besek), שיוצא מַבִּיְת (Mabit), לא גנבתי אדמה של אף אחד.

18. שלום, נֶב-מַא’עַתְּ (Neb-Maat), שיוצא מַאֲ'עַתִּ (Maati), לא הייתי אטום.

19. שלום, טֶנְמִיַה (Tenemiu), שיוצא מבסט (Bast), לא האשמתי שווא אף אחד.

20. שלום, סֶרְטִיַהָ (Sertiu), שיוצא מאנו (Anu), לא כעסתי בלי סיבה.

21. שלום, טוּטוּ (Tutu), היוצא מֵעַתִּי (Ati), לא פיתיתי אשתו של אף אחד.

22. שלום, מַע-אַנְּטַף (Maa-antuf), שיוצאת מֵפֵּר-מֶאנְיּוּ (Per-Menu), לא זיהמתי את עצמי.

23. שלום, הֶרְ-הָרָה (Her-uru), שיוצא מְנֶאַטָּה (Nehatu), לא הִנַּחְתִּי אימה על אף אחד.

24. שלום כֶּמְיָה (Khemiu), שיוצא מְקֹּאוִי (Kaui), לא עברתי על החוק.

25. שלום, שֶׁט-כֶּרָה (Shet-kheru), שיוצא אָרִית (Urit), לא כעסתי באופן בלעדי.

26. שלום לך, אַטְצ'-רִקִּט (Uatch-rekhit), שיוצא מַסֹּאוּ (Sau), לא קיללתי את אלוהים, אֵלִים, אלות.

27. שלום, אֶין-הֶאטְפְּ-פ (An-hetep-f), שיוצא מַסֹּאוּ (Sau), לא התנהגתי באלימות.

28. שלום לך, סִיּרִי חֶרָה (Sera-kheru), שיוצא מאונאסט (Unaset), לא עוררתי סכסוכים.

29. שלום לך, נֶב-הֶרַה (Neb-heru), היוצא מנטשפת (Netchfet), לא פעלתי בחיפזון או בלי מחשבה.

30. שלום, סֶקרִיהָ (Sekhriu), שיוצא אָטֵן (Uten), לא התערבתי בעניינים של אחרים.

31. שלום, נַבֶ-אֲבִּי (Neb-abui), היוצא מסאותי (Sauti), לא הגזמתי בדברי כשדיברתי.

32. שלום, נפר-תם (Nefer-Tem), היוצא מחת-קא-פתא (Het-ka-Ptah), לא עשיתי עוולה או עוללתי רע.

33. שלום, קנמטי (Kenemti), שיוצא מקנמט (Kenmet), לא השתמשתי במחשבות, מילים או מעשים רעים.

34. שלום, ארי-אם-אב-פ (Ari-em-ab-f), שיוצא מטבה (Tebu), לא זיהמתי את המים של האחר.

35. שלום, אהי (Ahi), שיוצא מ-נה (Nu), לא דיברתי בכעס או ביהירות.

36. שלום לך, טֶם-סְפָּה (Tem-Sepu), שיוצא מִטְטַה (Tetu), לא קיללתי איש במחשבה, במילים או במעשים.

37. שלום, נֶהֵב-קה (Neheb-ka), היוצא ממערתך, לא הצבתי את עצמי מעל כולם.

38. שלום, נֶהֵב-נֶפֵרְט (Neheb-nefert), היוצא ממערתך, לא גנבתי את מה ששייך לאלוהים, לאלים, לאלות.

39. שלום לך, צ'שר-טֶפּ (Tcheser-tep), היוצא מההיכל, לא גנבתי מהמנוח ולא זלזלתי בו.

40. שלום, אֶנ-אַף (An-af), היוצא מַעתִּי (Maati), לא לקחתי אוכל מילד.

41. שלום לך, טֶם-סֵפָּה (Tem-Sepu), שיוצא מְטֶטַה (Tetu), לא פעלתי בחוצפה.

42. שלום, הֶטּשׁ-שַׁהַבָּהּ (Hetch-abhu), היוצא מתא- שִׁי (Ta-she), לא הרסתי רכוש השייך לאלוהים, לאלים, לאלות.

תמונה מימין: האלה המצרית מַא'עַתְּ. משמאל: משה עם לוח עשרת הדברות.

42 האידאלים של מַא’עַתְּ

בשנת 1995 הונחתה לֶיְדִּי לוריאון ויגנה, הכוהנת הָאָרְכִית של איזיס, לשכתב את 42 חוקי המַא’עַתְּ לזמנים המודרניים. אלה נודעו כאידיאלים של מַא’עַתְּ.

הרעיון מאחורי האידיאלים של מַא’עַתְּ הוא, שאנו מגבירים את האור ומרחיקים את החושך, על ידי חיים המגלמים את הרגשות החיוביים של שלום, הכרת תודה ושמחה. האידיאלים של מַא’עַתְּ, עדיין מכילים את הנחת היסוד המקורית של "אל תזיק", אבל ההתמקדות היא יותר, בהעלאת הרטט של הקולקטיב באופן שמהדהד היום.

האידאלים אינם על פי סדר ההלכות.

1. אני מכבד טוהר ומוסריות.

2. אני מרוויח בהכרת תודה.

3. אני שליו.

4. אני מכבד את רכושם של אחרים.

5. אני מאשר שכל החיים הם קדושים.

6. אני נותן הצעות אמיתיות.

7. אני חי באמת.

8. אני מתייחס לכל התורות בכבוד.

9. אני מדבר בכנות.

10. אני צורך רק את חלקי ההוגן.

11. אני מציע מילים של כוונה טובה.

12. אני מתייחס בשלום.

13. אני מכבד חיות ביראת כבוד.

14. אפשר לסמוך עלי.

15. אני דואג לכדור הארץ.

16. אני שומר על מועצה משלי.

17. אני מדבר חיובי על אחרים.

18. אני נשאר באיזון עם הרגשות שלי.

19. אני בוטח במערכות היחסים שלי.

20. אני מכבד את הטוהר.

21. אני מפיץ שמחה.

22. אני עושה כמיטב יכולתי.

23. אני מתקשר בחמלה.

24. אני מקשיב לדעות מנוגדות.

25. אני יוצר הרמוניה.

26. אני מעורר צחוק.

27. אני פתוח לאהבה בצורות שונות.

28. אני סלחן.

29. אני אדיב.

30. אני מתנהג בכבוד.

31. אני מקבל.

32. אני עוקב אחר ההדרכה הפנימית שלי.

33. אני משוחח במודעות.

34. אני עושה טוב.

35. אני נותן ברכות.

36. אני שומר על טהרת המים.

37. אני מדבר מתוך כוונה טובה.

38. אני משבח את האלה ואת האל.

39. אני צנוע.

40. אני משיג ביושרה.

41. אני מתקדם דרך היכולות שלי.

42. אני מחבק את הכול.

סיכום

דיברות אלו מְצַוּוֹת על אהבתנו וכבודנו לחיים, לְכָבוֹד ולזכויות הניתנות לכל היצורים החיים, כמו גם מטילים עלינו התחייבויות וחובות אלוהיות, כלפיהם וכלפי כדור הארץ היקר שלנו. על ידי שמירתם אנחנו משקפים את האור על העולם, ממזגים סגולה עם צדק, ומיישרים בין זכויות הפרט לצד יושרה.

האידיאלים העתיקים הללו נוצרו כדי לחול על כולם, ללא קשר למערכת האמונות. לא היה מושג של הטיה דתית, במצרים הקדומה. אנשים שאפו לחיות חיים טובים בהתאם לאידיאלים הללו של אמת, איזון, סדר, חוק, מוסר וצדק. 42 האידיאלים של מַא’עַתְּ הם קטעים יקרי ערך בהיסטוריה, הם ברי קיימא כיום כפי שהיו לפני 5,000 שנה.

42 העקרונות של מַא’עַתְּ היו קיימים אלפי שנים לפני התורה היהודית, התנ"ך, הנצרות והקוראן המוסלמי, ומהם הועתקו הדיברות שבתנ"ך.