מבוסס על מסר מתרבויות קדומות

עתיק-יומין

עושה שלום במרומיו
ההיסטוריה הנסתרת של היקום

”כאשר עבר והווה נפגשים ויוצרים מציאות…“

כְּבוֹד יֲהוֶה-חֵלֶק ב'-"הַכָּבוֹד" כִּכְלִי טַיִס

שלום לכם,

"כל אדם עליו להשתמש בהבחנתו, ולקבל רק את מסרים המהדהדים, ולדחות את אלה שאינם מהדהדים עם הלב הפנימי".

תרבויות קדומות מָסְרוּ, כל אדם טרם החשיפה למסר, עליו להפעיל את הבחנתו במרחב התודעה, ולקבל רק אותן המחשבות המהדהדות עם הלב הפנימי.

בחלק ג' והאחרון בַּסִּדְרָה, בהמשך לכְּבוֹד יֲהוֶה-חֵלֶק ב'-"הַכָּבוֹד" כִּכְלִי טַיִס, ו-לכְּבוֹד יֲהוֶה-חֵלֶק א'-"הַכָּבוֹד" מַרְכִּיב רוּחָנִי אוֹ פִיזִי, כעת אם יש עדיין ספק, ש"הכבוד" הוא ציוד שפועל כך, ניתן למצוא פרטים נוספים בספר יחזקאל.

יחזקאל מְסַפֵּר, שהוא הסתכל וראה "רוח" סערה הנושבת מהצפון, "ענן" גדול עם אש מהבהבת, ואור מבריק מסביבו, באמצע, בלב האש ניצוצות.

יחזקאל א', פסוק ד וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב. וּמִתּוֹכָהּ–כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.

באמצע מה שנראה כארבעה יצורים חיים, הם היו בצורת אדם, יחזקאל מתאר, ומוסיף כשהסתכלתי על היצורים החיים, ראיתי גלגל נוגע באדמה, ליד כל אחד מהיצורים החיים בעלי ארבעת הפנים.

יחזקאל א', פסוק ה וּמִתּוֹכָהּ–דְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת, וְזֶה, מַרְאֵיהֶן–דְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה. ו וְאַרְבָּעָה פָּנִים, לְאֶחָת, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, לְאַחַת לָהֶם. ז וְרַגְלֵיהֶם, רֶגֶל יְשָׁרָה, וְכַף רַגְלֵיהֶם, כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל, וְנֹצְצִים, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל. ט"ו וָאֵרֶא, הַחַיּוֹת, וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת, לְאַרְבַּעַת פָּנָיו.

יחזקאל מתאר, המבנה והמראה של הגלגלים היה כמו קריסטל נוצץ, כל הארבעה נראו דומים, והמראה והמבנה שלהם היו כאילו שלכל גלגל יש בתוכו גלגל נוסף, בכל ארבעת הכיוונים שהם נעו.

פסוק ט"ז מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ, וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן. וּמַרְאֵיהֶם, וּמַעֲשֵׂיהֶם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן, בְּתוֹךְ הָאוֹפָן.

יחזקאל ממשיך ומתאר שהם לא היו צריכים להסתובב תוך כדי תנועה. פסוק י"ז עַל-אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן, בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ, בְּלֶכְתָּן.

ההיקף היה בכל גודל מעורר השראה, והשוליים של כל הארבעה נצצו לכל עבר. כשהיצורים החיים נעו, הגלגלים נעו לידם, וכשהיצורים החיים עזבו את הקרקע, גם הגלגלים עזבו את האדמה. הם נעו לכל כיוון ש"הרוח" בחרה ללכת, והגלגלים עלו איתם, מאחר והגלגלים חלקו את "רוח" היצורים החיים.

י"ח וְגַבֵּיהֶן–וְגֹבַהּ לָהֶם, וְיִרְאָה לָהֶם, וְגַבֹּתָם, מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב–לְאַרְבַּעְתָּן. י"ט וּבְלֶכֶת, הַחַיּוֹת, יֵלְכוּ הָאֳפָנִים, אֶצְלָם, וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ, יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. כ עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת, וְהָאוֹפַנִּים, יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם, כִּי רוּחַ הַחַיָּה, בָּאוֹפַנִּים. כ"א בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ, וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ, יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם–כִּי רוּחַ הַחַיָּה, בָּאוֹפַנִּים.

כעת שוב, מה שיחזקאל מתאר זה דבר פיזי מקומי, הוא מְסַפֵּר היכן הוא היה כשראה לראשונה את "הכבוד", שהיה ליד הנהר. ואז הוא הופיע בשמים, הוא מְסַפֵּר על פתיחת השמים. כ"ד וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-שַׁדַּי, בְּלֶכְתָּם–קוֹל הֲמֻלָּה, כְּקוֹל מַחֲנֶה, בְּעָמְדָם, תְּרַפֶּינָה כַּנְפֵיהֶן.

דבר זה מזכיר את פתיחת השמיים, הדלתות המסתוריות אל הלא נודע בתהילים פֶּרֶק כ"ד, פסוק ז שְׂאוּ שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ, פִּתְחֵי עוֹלָם.

יחזקאל מְסַפֵּר שהשמיים נפתחים, והוא מדבר על מה שעבר דרך המערבולת הזו. אז הוא מתאר משהו מאוד מעניין, מערבולת, ו"הרוח" יצאה מהצפון, "ענן" עם אש משתוללת גדולה שבולעת עצמה, וּבְהִירוּת סביבה שקורנת מתוך "הענן".

בתקופה הנוכחית, לא קשה לעין של המאה ה-21 לדמיין רקטה משוגרת, שזה בדיוק מה שניתן לראות, ענן עם אש באמצע ואור בהיר הנפלט מהאש המקרינה את הענן, ומקיפה את כְּלִי הטַיִס הזה.

לאחר מכן יחזקאל מדבר על ארבעה יצורים שנראו אנושיים, שהמראה שהיה להם היה בדמות אדם והם נראו אנושיים, וזה דבר מצחיק לומר. ה וּמִתּוֹכָהּ–דְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת, וְזֶה, מַרְאֵיהֶן–דְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה. כ"ו וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא, וְעַל, דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמַעְלָה.

יחזקאל מסיים, בפסוק כ"ח כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב–הוּא, מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-יְהֹוָה, ומתאר שברגע שהתבהר, הוא ראה את "כבוד יהוה", כלומר את הספינה של יֲהוֶה.

הסיבה שיחזקאל נקרא ספרות אפוקליפטית, היא בגלל שהדברים שהוא מתאר נשמעים כתעלומה, הוא פשוט מתאר את מה שהוא ראה, ומשאיר לַקּוֹרֵא להבין מה זה היה, כי אולי הוא עדיין התלבט על זה עם עצמו.

יחזקאל מתאר את הרעש שמשמיע כְּלִי הטַיִס כשהוא זז, פסוק כ"ד וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-שַׁדַּי, בְּלֶכְתָּם–קוֹל הֲמֻלָּה, כְּקוֹל מַחֲנֶה, בְּעָמְדָם, תְּרַפֶּינָה כַּנְפֵיהֶן. זה כמו צליל של מים רבים, כמו מפל מים גדול.

שוב לא קשה לדמיין את ההשוואה וההסבר למחשבה של המאה ה-21, למקרה שמישהו חשב שזו תופעה רוחנית.

יחזקאל תיאר את הגלגלים וכיצד הם פועלים, הוא מתאר את הגלגלים בפירוט רב כל כך, שלנאס"א יש פטנט עליהם, שהונפק ב-1974 לג'וזף בלומריק, שהיה מהנדס בכיר בנאס"א בשנות השבעים.

אז זהו פירוט של דבר פיזי, הוא כזה שגלגלים נבנו לפי הפטנט הזה, ועדיין נמצאים בשימוש עד היום על רוברים המופעלים מרחוק, ששימשו לחקר מַאֲדִים.

יחזקאל ממשיך לתאר את מה שהוא ראה, הוא מדבר על כיסא מלכות שניתן לתרגם ככיסא קפטן, הוא מתאר את החופה בחלק העליון של כְּלִי הטַיִס. בפסוק האחרון ביחזקאל פֶּרֶק א', הוא מזהה את התופעה המוזרה הזו כ"כבוד יֲהוֶה".

יחזקאל סיפר שהוא עף ב"כבוד" הזה, הוא יכול לעוף, הוא יכול לזוז, הוא מתאר את הרעש כשזה זז, הוא מתאר את המראה כשהוא מגיע.

יחזקאל סיפר על המקומות השונים שביקרו בהם, וכש"כבוד יֲהוֶה" מוריד אותו בתל-אביב, שם הוא כל כך המום עד שבמשך כמה ימים הוא אפילו לא יכול לדבר.

נהר כְּבָר, או בְּבַּבְלִית "נאר כָּבָּארוֹ" כלומר "התעלה הגדולה", היתה תעלה קדומה בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים באזור בָּבֶל. תל אביב היא תִל אָבֻבִי הבבלית, שנמצאה באזור נהר כְּבָר.

י"ב וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ–וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי, קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, בָּרוּךְ כְּבוֹד-יְהוָה, מִמְּקוֹמוֹ. י"ג וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ, וְקוֹל הָאוֹפַנִּים, לְעֻמָּתָם, וְקוֹל, רַעַשׁ גָּדוֹל. י"ד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתִּקָּחֵנִי, וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי, וְיַד-יְהוָה עָלַי חָזָקָה. ט"ו וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, וָאֵשֵׁב–הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם, וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם.

יחזקאל בהלם כל כך, כי יחזקאל לא חַוָּה חוויה כזו בעבר, והוא לא יודע איך להבין את זה, וזו הסיבה שהוא מנסה לתאר את מה שראה ושמע, כדי שהקורא יוכל לפרש.

איך קורא יפרש את הטקסט, מי שמעולם לא ראה כְּלִי טַיִס, מעולם לא ראה מעבורת חלל, מעולם לא ראה רקטה, מעולם לא דמיין טכנולוגיה אנטי-גרביטית מכל סוג.

איך סוג כזה של קורא יבין את הטקסט, הבנתו תהיה שונה מֵאֵיךְ שניתן להבין כיום. אולם, כיום יש מסגרת להסתכל על זה, ולומר אני יודע מה היה "הכבוד" הזה, ואני חושב שאני יודע מה הכוונה ב"רוח", מכיוון ששתי המילים משמשות לזיהוי אותה תופעה.

יחזקאל סיפר, בשעה שהיה שם, באה אליו "יד יֲהוֶה", ואמרה לו קום צא אל העמק, וְשָׁם יֲהוֶה ידבר אליך. אז הוא קם ויצא לכְּלִי הטַיִס, והנה שם "כבוד יֲהוֶה" עמד כמו "הכבוד" שראה על נהר כְּבָר, והוא נפל על פניו.

יחזקאל פֶּרֶק ג', פסוק כ"ב וַתְּהִי עָלַי שָׁם, יַד-יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי, קוּם צֵא אֶל-הַבִּקְעָה, וְשָׁם, אֲדַבֵּר אוֹתָךְ. כ"ג וָאָקוּם, וָאֵצֵא אֶל-הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה-שָׁם כְּבוֹד-יְהוָה עֹמֵד, כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל-נְהַר-כְּבָר, וָאֶפֹּל, עַל-פָּנָי.

אולם סדר המילים מרמז שיחזקאל ראה את "הכבוד", ואז נכנס ל"רוח", עוד מקרה שבו מילים אלו משמשות בהתייחסות לאותה תופעה חומרית.

פָּסוּק כ"ד וַתָּבֹא-בִּי רוּחַ, וַתַּעֲמִדֵנִי עַל-רַגְלָי, וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ. יחזקאל ממשיך ומְסַפֵּר שנכנס ל"רוח", זוהי מילה ייחודית במשפט הזה, שמעוררת תרגומים שונים, שבה הרוח נכנסה ליחזקאל.

הרוח הרימה אותי, ומאחורי שמעתי צליל רטט עצום, יִתְבָּרַךְ "הכבוד" של "יֲהוֶה" במקום מושבו. זה היה קולם של היצורים החיים, כנפיים מַכּוֹת זה בזו, וקול הגלגלים לידם צליל רטט נהדר. הרוח הרימה אותי ולקחה אותי, ואני הָלַכְתִּי מריר וכועס ו"יד יֲהוֶה" הכבידה עלי.

מעל ראשי היצורים החיים, היה מה שנראה כמו משטח מוצק הנוצץ כמו קריסטל, פרוש על ראשיהם מעליהם, ומתחת למשטח המוצק כנפיהם היו פרושות ישר ונוגעות זו בזו.

יחזקאל תיאר, שמעתי גם את רעש הכנפיים שלהם כשהם זזו, זה היה כמו רעש מי שיטפונות, כמו רעש של סערה, כמו רעש של מחנה חמוש. כשהם עצרו והורידו את כנפיהם, היה גם רעש מֵעֵבֶר למשטח המוצק מעל הראשים.

היה מה שנראה כמו ספיר בצורת כיסא גבוה, למעלה על צורת כיסא היה צורה עם מראה של בן-אדם. מאוד מיוחד שיחזקאל מְסַפֵּר משהו מנקודת מבטו, חוויה שהוא מתאר בהיותו בכְּלִי טַיִס.

המרקמים שיחזקאל ראה, הצליל שהוא שמע, והעובדה שכל הזמן הטייס, כמו בן אדם מנסה לדון אתו על דת ופוליטיקה. האחד שנראה כמו בן-אדם, הוא להוט לחזק את סמכותו של יֲהוֶה על קבוצת האנשים של יחזקאל, והוא אומר ליחזקאל, תראה אני הופך אותך לדובר.

ברור שליחזקאל יש חוויה מיוחסת, לראות את הטכנולוגיה הגבוהה יותר שיש ליֲהוֶה, והוא מתבקש לקחת על עצמו אחריות מסוימת. לקחת אחריות ולהיות הדובר, כדי לנסות ולהשאיר את האנשים בסדר, כך שהם ינוהלו ביתר קַלּוּת על ידי יֲהוֶה.

אבל במהלך כל אותו הזמן שהייצור כמו בן-אדם מנסה לדון עם יחזקאל על דת ופוליטיקה, דעתו של יחזקאל מוסחת על ידי הגלגלים.

יחזקאל חושב לעצמו איך הגלגלים עובדים, איך הכנפיים עובדות, מרקם הכיפה מעליו, מרקם החומר המקיף אותו, והרעש בכל פעם שנעים, והעובדה שהם טסים מעל אתרים שונים.

יחזקאל מְסַפֵּר על ההשפעה עליו כשהורידו אותו בתל-אביב, שהוא היה כל כך המום, שהוא לא יכול היה לדבר בצורה קוהרנטית במשך שבעה ימים.

ניתן לראות שהכבוד מגיע דרך הדלתות אל הלא נודע, תהילים פֶּרֶק כ"ד, פָּסוּק ז, שְׂאוּ שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ, פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

כאשר יחוברו המילים הללו, יחד עִם "עולם", "כבוד" והמילה הבאה "רוח", יהיה קשה מאוד לשבת בנוח, עם התרגומים המקובלים למילים האלו.

הדרך שֶׁבָּהּ נַעֲשָׂה שימוש בנרטיבים, מגלה שהדבר שמסתכלים עליו היא טכנולוגיה קדומה, שדורות של מתרגמים פשוט לא ציפו למצוא, ולכן הם לא ראו את זה.

אלו כמה מילות מפתח, "כבוד" הוא דבר גדול וכבד שעף, שיכול לקחת נוסעים. בשיגורים נַעֲשָׂה שימוש בְּטֶכְנוֹלוֹגְיַת תלת-מימד, כדי לעלות ולרדת מהכוכב.

מופיע משהו שנראה כמו מערבולת, אולי ניתן לקרוא לזה חור תולעת. ניתן להציע ש"עמוד הענן" היא טכנולוגיה ולא אלוהות, זה כְּלִי טַיִס עם חלון.

מומלץ להשאיר כמה ממילות המפתח לא מתורגמות, לא מתורגמות בטקסטים, ואז לראות איך הן פועלות. ניתן להסתכל על מה "כבוד" עושה, ואיך הוא מתנהג והוא יושאר לא מתורגם.

ניתן לראות את המשמעות של "עמוד הענן", וכיצד זה פועל במפגש משה עם "הכבוד" בהר סיני בְּשֵׁמוֹת פֶּרֶק ל"ג, פסוק ט וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם-מֹשֶׁה. יַוְּרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל, וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ.

ניתן לראות איך "עמוד הענן" זז, ומה הוא עושה, על מנת לקבל מושג מהו באמת בהרפתקת הר סיני. איך אלה פועלים זה יספר על מה דיברו הסופרים הקדומים, מה הם ראו בעבר הרחוק?

הקוראים רק גּוֹזְלִים מעצמם תובנות ומידע מדהים, אם אנשים רק יסתפקו בתרגומים המוכרים, בִּמְקוֹם לחפור קצת יותר עמוק, ולאפשר לעולמם של הקדמונים להיפתח לעיני הקורא.

עולם שעשוי להיות די מתוח עבור האנושות מבחינת תפיסת העולם, אבל בסופו של דבר מעשיר מאוד את הבנת התנ"ך, ונרטיבים אחרים של האבות בכל רחבי העולם, ואת ההבנה לגבי מיקום האנושות ביקום המדהים הזה.

העריכה הסופית של הברית הישנה, התנ"ך, הכתובים הקדומים העבריים, הם כוללים שכבות של תיאולוגיה יפה ועמוקה, מעבר לטקסטים קדומים.

למרבה הצער, תרגום שגוי של זיכרונות אבות טראומטיים, כאילו היו מפגשים עם אלוהים, היא בחירה עם השלכות מרחיקות לכת, אמונה בשנאת זרים אלימה.

אלוהים היררכי שימש לאורך הדורות, כדי להצדיק מלחמות אלימות וכל מיני התעללויות. אולם הנאמנות שכתבי היד הקדומים נאצרו בטקסטים עברים, על יְדֵי אינספור דורות של כהנים וסופרים.

כעת ניתן לחזור אל הממצאים המרתקים הללו של הַפְּרֵה-הִיסְטוֹרְיָה שלנו ולשאול, באיזו צורה שונה הם עשויים להיות מתורגמים, כדי לגלות עוד.