האמת מאחורי סיפורי התנך

עתיק-יומין

אנקי יהוה האלוהים
ההיסטוריה הנסתרת של היקום

”כאשר עבר והווה נפגשים ויוצרים מציאות…“

מֶרֶד האֱלֹהִים-אַתְרַחַסִיס סיפורי הבריאה והמבול הבבלי

מסר אישי

אם אתה חושש מלהטיל ספק באמיתות העמוקות ביותר שלך, עליך לדעת שייתכן שהמידע הזה לא בשבילך.

אך אם החלטת להמשיך לקרוא, אז לפני שנתחיל לספר, קודם נסיר את חגורת הבושה. מתחילים…

מקרא

① פרק א', "אַתְרָחָסִיס הַלּוּחוֹת הַקְּדוּמִים".
② פרק ב' "מֶרֶד האֱלֹהִים".
③ פרק ג', "בְּרִיאַת בְּנֵי הָאָדָם".
④ פרק ד', "צִמְצוּם אֻכְלוּסִין".
⑤ פרק ה', "הַמַּבּוּל הַגָּדוֹל".

*אֶנְלִיל האֱלֹהִים הוא יַהַוֶה האֱלֹהִים המופיע במקרא.

הקדמה

מבוסס על הכתב המקורי, לוח החימר 1 אַתְרַחַסִיס שבכתב היתדות, בְּנֹסַח המקראי, שמתוארך מלפני 4,000 שנה, על סיפורים מתקופה קדומה הרבה יותר, הרבה לפני התנ"ך והמקרא.

מרד האלהים

ויהי בימים ההם טרם נברא האדם, וימלאו האֱלֹהִים את תפקיד בני האדם, וסבלם היה רב. יען כי, שבעת האֱלֹהִים הראשיים העבידו את שאר האֱלֹהִים הזוטרים הָאִיגִיגִי, העבודה הייתה להם קָשָׁה מנשוא.

תמונה: Thetora

וַתֶּהִי עיקר עבודתם, בחפירת תעלות ומנהרות הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל, להשקות ולהפרות את השדות. ויסבלו האֱלֹהִים הזוטרים שָׁנָה אחר שנה, יען כי עבדו יומם ולילה, וכל אותו העת היו כמתלוננים. מרוב ייאוש כי רב, החלו להעלות במוחם מחשבות רבות על מרד. לבסוף, וַיָּקֹם האל וֵהּ, ויציג מזימה מרחיקת לכת בפני חבריו הָאֱלֹהִים.

וַיֹּאמֶר, בואו נמרוד באֶנְלִיל אדוננו, מלך האֱלֹהִים, וְיָסִיר מעלינו את המלאכה הקשה, בואו יחדיו נטלטל אותו ממושבו, הבה נַכְרִיזָהּ מלחמה, הבה נצא לקרב.

ויהי בִּשְׁמֹעַ הָאֱלֹהִים הזוטרים את דבריו, וַיַּעֲלוּ באש את כלי מלאכתם ועבודתם, אֵתֵי החפירה והסלים שרפו כליל. אז יצאו האֱלֹהִים לדרך ובאו אל השער האפור, אל מקדשו של אֶנְלִיל. ויהי בחצי הלילה, והנה הוקף מקדשו, ואֶנְלִיל לא ידע מאומה.

כאשר שומר המקדש, האל כַּלְכַּל, ראה את המעשה, וְיִנְעַל מיד את השער, ויעיר את האל נוּסְכּוּ, הוא אשר ישן אותה שעה במקדש. ויקשיבו שניהם להמולה שבחוץ, ובעצה אחת החליטו כי יש להעיר את אֶנְלִיל.

וַיָעִיר נוּסְכּוּ את אֶנְלִיל משנתו, ויסייע לו לקום ממיטתו, ויעדכן אותו במתרחש ויאמר, אדוני, מקדשך מוקף, קרב מתרחש ומתקדם במהירות אל שעריך, נעל את השער הפנימי. וַיֹּאמֶר אֶנְלִיל, טוֹל נֶשֶׁק בידך והתייצב לפני.

ויהי אחרי כן, וַיִנְעַל נוּסְכּוּ את הַשַּׁעַר, וַיִטֹּל נשק בידו, ויחזור אל אדונו, וַיְנַסֶּה להרגיעו. וַיֹּאמֶר אֶנְלִיל אֲדֹנִי, הרי אלו הֵם בָּנֶיךָ, למה זה תפחד? שְׁלַח לקרוא לְאָנוּ מלך השמים, וְלְאֶאַה אֶנְקִי מלך הַאַפְּסוּ. ויבואו ויתנו לנו את עצתם.

וישלח, ויבואו אָנוּ וְאִאֶה, ויתיישבו לפני אֶנְלִיל. וַיָּקֹם אֶנְלִיל מכיסאו וַיֹּאמֶר אליהם, האם כנגדי כל זה נעשה? האם עיני רואות נכונה, האם אצא לקרב נגד יְלָדַי? מהרו, יעצו לי, הרי הקרב מתקדם במהירות אל שַׁעֲרִי, ויפתח אָנוּ את פיו ויאמר, יֵצֵא נָא נוּסְכּוּ, ויברר את פשר העניין.

וִיְקַבֵּל אֶנְלִיל את עצת אָנּוּ, ויקרא אל נוּסְכּוּ, טול את נשקך, וּפְתַח את הַשַּׁעַר, עֲמֹד לפני הָאֱלֹהִים, וכה תאמר להם, דעו כי נשלחתי על ידי אֶנְלִיל ואָנו. אִמְרוּ נא לי, מי הוא זה אשר יזם את הקרב? מי הוא זה אשר הכריז מלחמה? מי הוא זה אשר זָמַם כל זאת? כך תאמר אליהם.

ויצא נוּסְכּוּ אל השער, וַיֹּאמֶר את כל אֲשֶׁר ציווה אותו אֶנְלִיל. אך סיים את דבריו, וַיָּקֹם האל וֵהּ מִבֵּין הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר, הָאֱלֹהִים הזוטרים האגיגי, כולם הכריזו מלחמה, בעבודה קשה עבדנו, וסבלנו היה רב. על כן הסכמנו בינינו לִמְרֹד בְּאֶנְלִיל.

סיכום

נראה שטרם נברא האדם, נמצאו הָאֱלֹהִים בכדור הארץ, והם עסקו בעבודות פיזיות שונות, בקידום ופיתוח כדור הארץ למטרותיהם.