השפעת ההורים על התפתחות ילדםזמן קריאה 3 דקות

צורת האכלת התינוק משפיעה? אם אחד מבני הזוג קם יותר אל התינוק זה משפיע? שכיבה על הגב או הבטן משפיעה? נדנוד התינוק משפיע? שימוש בלול משפיע? בגד התינוק משפיע?

כיום ידוע כי חייו של אדם לא מתחילים ביום שהוא נולד, אלא תשעה חודשים קודם במהלך גידול העובר בבטן האישה, זוהי הכנה שתשפיע על מהלך חייו בבגרותו ובזקנתו . העובר רוכש מהסביבה סוגי חוויות שונות, לכן לרוב ממליצים על השמעת מוזיקה, מניעת לחצים או מצבי רוח קיצוניים מידי לאם ההרה הנובעים ממריבות וויכוחים וכדומה, כולם משפיעים על העובר כי זהו המפגש הראשוני שלו עם הסביבה. במידה וישנם מאבקים שונים בין בני המשפחה, ההורים לילדים, חשוב לא להעביר זאת לאם ההרה, בכדי שהחוויות הראשוניות שהעובר יבוא במגע לא ימצאו כבר בקונפליקט הרמוני בין הרגש למחשבה, לכן חשוב להימצא בהרמוניה משפחתית. אם שמגדלת עובר ברחמה חשוב שההרמוניה לא תהיה קיצונית, לא קורבנית רגשית נטולת מחשבה ולא קיצונית מחשבתית נטולת רגש, התנהלות זו תשפיע על התינוק הרך שיוולד.

בתהליך הלידה המוכר לכולם, התינוק בכדי שיראה חי הוא צועק, מדוע הוא צועק? התינוק צועק או בוכה אלה דברים שקשורים בהשמעת קול, זוהי האפשרות הראשונה שלו להביע עצמו, כל תינוק מביע עצמו בצורה שונה. זוהי צורת תקשורת מילולית ראשונה שהייתה לה הכנה מוקדמת טרם יציאתו לאוויר העולם. מיד לאחר יציאתו של התינוק לאוויר העולם ולאחר שצעק את צעקתו, הרצונות של התינוק מגיעים לידי ביטוי, הוא רוצה לאכול. כיצד תינוק שזה עתה יצא מבטן אמו רוצה לאכול? מהיכן הוא יודע שהוא צריך לאכול? בזמן שהותו ברחם הוא למד את נושא האוכל, הבין שהדבר הראשון הוא צריך לאכול.

בשלב הבא התינוק מתחיל להתייחס יותר לסביבה, למרות שבתקופה הראשונה הוא לא רואה בעיניים, אך הוא רואה היטב וחש דרך מה שמפעיל את גופו, החושים הפנימים נכנסים לפעילות ודרכם רואים במקום העיניים, דרכם התינוק לומד את הסביבה ואיך להגיב לה, תהליך זה נמצא בחודשים הראשונים לחייו. לאחר שתקופה זו עוברת מתחיל תהליך חיבור התינוק לסביבתו, הרמוניה בינו לבין עצמו ובינו לבין הסביבה, לכן ניתן לראות שתינוקות מתחילים לחייך לכול עבר ושובים את לבם של אלה שבמחיצתם. ההבעות האלה יעזרו לתינוק בהמשך חייו, חיוך נחמד של תינוק יבוא לידי ביטוי גם כן שיזדקן, הבעה זו תלווה אותו לאורך כל חייו. הדברים הראשונים שהתינוק מתחיל לממש זה את יציבותו להמשך חייו, שלב זה בונה את הבסיסים שלו לכך. הורים שמונעים מהתינוק לבנות לעצמו בסיס, התינוק לאורך כל הדרך יהיה חסר ביטחון, נתינת בטחון לתינוק מתחילה כבר בחודשים הראשונים ללידתו.

הורים רבים מתווכחים ביניהם מי יקום לתינוק בשעות הלילה, ריבים אלה מתחילים לאחר שהאם מפסיקה להניק, אולם המערך של התינוק שקולט עדיין את הסביבה בתקופה זו לחייו, קולט רשמים אלו מהסביבה. במצב שאחד מההורים מתפנה יותר לקום לתינוק שזקוק לזה, התינוק מחבר חוסר הרמוניה ביחס בין ההורים לבינו, כאשר האב קם יותר המערך הזכרי בתינוק אוסף יותר, כאשר האם קמה יותר המערך הנקבי אוסף יותר. התינוק מתחיל להיות מוטה כבר בשלבים אלו לכיוון אחד ההורים. הורים מתפלאים מדוע התינוק נוטה לכיוון אחד מהם, זה מתחיל בריצה שלהם בלילה אל התינוק, כל אלה הם דברים שנחווים, נרכשים ונחתמים בתינוק.

מהרגע שהתינוק מתחיל לדרוש אוכל, בשלבים הראשונים האם מניקה אותו או ההורים נותנים לו כל מיני תחליפים בבקבוק, נמדדת ונלמדת הסבלנות על ידי התינוק, התינוק חייב ללמוד סבלנות. בהנקה או בהאכלה בבקבוק, סבלנות ההורים לגבי ההאכלה נמצאת נבחנת ונקלטת על ידי התינוק. תינוק שמזהה בסיס שאין בו סבלנות מלאה, למרות שלהורים נראה שזה בסיס מספיק סבלני עבורו, התינוק בשלבים הבאים יהיה חסר סבלנות, ההורים יגידו שהילד מקפץ, אין לו סבלנות לשבת. הסבלנות נרכשת כבר בזמן האכילה של התינוק בתקופות הראשונות לחייו. התינוק הוא לא טומן ידו בצלחת ורק ממתין לבצע את מה שחווה, הוא כל הזמן משפר עצמו ורוכש עוד, כמובן ניתן לרכוש דבר טוב או דבר פחות טוב, ההורים בקלות יכולים לתת לתינוק התנהלות לא נכונה אתו. התינוקות מגיל חצי שנה פחות או יותר בגלל השוני בניהם, מבטאים בחייהם את כל מה שהוטמע בהם.

הורים רבים אוהבים להשכיב את התינוק על הבטן ולא רק על הגב גם מטעמי נוחות. קיים הבדל גדול האם התינוק נמצא על הגב או על הבטן. התינוק שנמצא על הגב המערך הלימודי הפנימי לא קולט מאומה, כי בזמן זה התינוק כבר מתחיל לנסות לראות בעיניים, לעומת זאת כשנמצא על הבטן אז התינוק קולט את המרב, כי אין ויזואליה לתינוק. הורים שרוצים לדאוג לעתידו של התינוק מבחינת תהליך לימודי חיובי יותר, מלא בכל מיני רשמים ראשוניים שילוו אותו, צריך לאפשר לחושים הפנימיים שלו להתפתח יותר מאשר הוויזואליות בשלב זה של חייו. הורים מחפשים האם זה נוח יותר להם או לא, אך לא הנוחות חשובה אלא עתידו של התינוק. השכבת התינוק בצורה אחת או בצורה שנייה, אלו שני דברים שונים שעובדים אצלו, החשוב יותר שבגיל הזה התינוק יקלוט ויעמיס על עצמו מה שיותר נתונים שחסרים לו שקשורים לסביבה.

הורים מחזיקים ומנענעים את תינוקם, משיבים אותו בנדנדות שונות שמנענעות אותם ובכך משיגים את השקט מהתינוק, אך הם למעשה משיגים את השקט מההתנהלות שלו. בהפסקת ההתנהלות של התינוק על ידי הנענועים האלה, למעשה ההתפתחות הפנימית שלו נמצאת בהמתנה באותו הזמן, ככול שהתינוק לומד יותר ומפיק לקחים מההתנהלות הפנימית הוא מתחיל להתנהל. ככל שהתינוק קולני ונע יותר וההורים מנענעים אותו כדי להרגיעו, הוא מנסה לעשות שימוש בחושיו החיצונים יותר.

כל זמן שהתינוק בתהליך לימוד פנימי, בגדיו לא כל כך מעניינים אותו, אך ברגע שמתחיל להיות נסמך על חושיו החיצוניים, תפקוד הבגדים מתחילים לעניין אותו כי מבקש להיות חופשי. הורים מלבישים לתינוקם בגדים, ככל שהבגדים צרים ומגבלים את תנועתו יותר, כך מאיטיים את תנועותיו והתינוק לומד יותר לאט. תינוקות שהיו לחוצים בבגדים יותר גם לימוד ההליכה שלהם היה איטי יותר, כי התנועתיות הקלה נמנעה מהם. הורים צריכים לקחת בחשבון את הצורה שבה הם מתנהלים עם תינוקם, האם זה עוצר אותו או מפתח אותו ומאפשר לו להרגיש חופשי, בתקופות האלו ההורים עדיין משפיעים על התינוק האם יהיה חופשי ומעיז יותר או עצור יותר בהתנהלות לאורך חייו.

תינוקות שמתחילים לזחול וההורים שמחים על כך, זה תוצר של היכולת החופשית של התינוק להתחיל להתקדם בחייו. הורים שלא מאפשרים לתינוק לזחול ומקיפים אותו וסוגרים עליו בלול שמגביל אותו לארבעת קירות הלול, מגבילים את היכולת הלימודית שלו. הורים שתינוקם מייבב וצורח שזוחל בבית, מומלץ להניח לו לזחול בצורה חופשית כמה שיותר, אפילו אם יתקל בחפצים, כי בכול התקלות בחפץ התינוק לומד מה נמצא, לומד וישתמש בכך בעתיד במידה ויצטרך את זה, יהיה מודע לכך שזה קיים.

בתקופה שהתינוק מתחיל ללכת, להורים זה שמחה גדולה. התינוק מתחיל כבר לבטא את עצמו, להיות סקרן לכל מיני דברים וביכולת לנסות מה שיותר מהר להפוך את ההליכה לריצה וכדומה. תינוק שעובר מהר יותר לריצה ולקפיצה, תהליך התקדמותו בתקופה זו מהירה יותר ומשלבת את יכולות הגוף עם נתוני הלימוד מהשלבים הקודמים. תינוקות הולכים ורצים ומתחילים ליפול, בכל נפילה ההורים רצים וחושבים שקרה משהו, זהו תהליך לימוד חשוב מאוד לתינוק. תינוק שנופל מומלץ לא להבהילו, להניח לו ליפול ובכוחות עצמו לקום, כי זה אחד הדברים שבונים את הישרדותו. ההישרדות מתחילה בזה שהתינוק רוצה לאכול, ממשיך בזה שהוא צריך ליפול ולקום או להיחבט בכל מיני דברים, בדרך זו התינוק בונה את כושר הישרדותו. אנשים שההישרדות שלהם חלשה, ההורים שמרו עליהם מכל משמר כשהיו קטנים, לכן הורים צריכים להעניק לתינוקם את החופש לימוד, כי אחרת דברים אלו ילוו את תינוקם לאורך כל חייו.

בתקופה שהתינוק מתחיל במשחקו בצעצועים שונים, לדוגמה משטח פעילות אוניברסיטה, יש בו דבר אחד חשוב שמאפשר לילד לפתח את המערך של השליטה בתנועות וההומוגניות בתנועות. הדבר נכון לכל אותם צעצועים שהתינוק משחק איתם שהם ברי תזוזה ונעים, בשונה מבובות לדוגמה. אותם צעצועים גורמים לתינוק ללמוד תנועתיות, גמישות וכיוונים נכונים. אנשים שלא מסוגלים להתמצא במרחב הם לא ידעו להתמצא באותם משחקי תנועה כשהיו תינוקות, כי לא היה להם את האפשרות לבצע את הדברים האלו, חסר להם המידע הזה שלא נחווה.

מדוע אנשים לא יכולים ללמוד את זה בגיל מאוחר יותר? ילדים יכולים לקלוט גם שפות מהר מאוד, בגיל מאוחר קשה יותר לקלוט שפות ואם קולטים, לא קולטים אותם בשלמות, המבטא לא מדויק. בגיל צעיר ניתן לקלוט, בגיל מבוגר זה יהיה חסר ולא מדויק, חסר מבחינת ההתפתחות. כשהבסיס נמצא לאורך תקופת הילדות ניתן להוסיף עליו, כשאין את הבסיס בתקופת הילדות לא ניתן לתרום למשהו שלא נוצר. לכן הורים צריכים להניח לתינוק לבצע את כל הדברים ולא לרוץ ולעצור אותו, כי כך עוצרים את עתידו, הילד ילמד בגן ובבית הספר, אך זה יהפוך אותו למגושם ואיטי יותר, כל אותם דברים שהורים לא אוהבים לשמוע על ילדם. הורים שרצו אחרי ילדם ועצרו אותו בכל מיני דברים, גרמו שלא ילמד לבצע בצורה נכונה וזורמת. בתקופה שלוקחים את הילד לגן, הילד מתחיל לרכוש את ההרמוניה. ההרמוניה שנרכשת אצל ההורים היא על בסיס שונה מהילדים, ההתייחסות של ההורים לילד היא שמלמדת אותו האם האימא טובה יותר או האבא, זו הרמוניה חברתית.

לסיכום, בתקופה הנוכחית הילדים שנולדים משתמשים במערכים מחשבתיים גדולים יותר מההורים, בתקופה הראשונה לחייהם זהו תהליך לימוד רגשי יותר, כל הצעצועים והאוכל ומי קם בלילה וכדומה, אלה תהליכים רגשיים ומהווים בסיס להתפתחות המחשבתית בשלבים הבאים וצריכה להתבטא אצל הילד כבר כשהוא הולך לגן. אם ההורים מנעו מילדם את כל המערך הרגשי, התהליך המחשבתי שלו ילקה בחסר, לא יהיה לו מספיק רגש, לכן יהיה איטי יותר בלימוד, הוא גם לא יצליח בגן בגלל חוסר התאמה וההורים יאלצו לחפש לו גן אחר, הכול מתחיל מהתקופה שהתינוק זוחל בבית עם חיתולים. ככול שהתינוק רוכש ניסיון אישי מורחב יותר כך גם החלק המחשבתי שלו יוכל לבוא לידי ביטוי בהמשך.

המידע נלמד במסגרת "לימודי מודעות חברתית" במרכז של זאב אבירז.

נאור נאור